החיים כפי שהם נראים מכאן

אין לנו כבלים ואת רוב הצריכה הטלויזיונית בבית אנו מבצעים דרך הבוקסי (סוג של סטרימר שמאפשר לראות תכנים מכל מיני אתרים ברשת).

וזה די נחמד, כי יש לך שליטה במה רואים ומתי, וגם אין פרסומות. 

עד עכשיו - מכיוון שרוב התוכניות הן של ילדים דרך וואלה קידס וכו, וסוף סוף התחילו למכור פה פרסומות לוידאו ברשת, כמות הפעמים ששמעתי וראיתי את הפרומו של ספיי פסטיגל בחודש האחרון היא בלתי נתפשת, וזה גורם לי להזכר בבעתה במקבצי הפרסומות בטלויזהי ולהבין שזה עוד מעט יגיע בכל הכח גם לנווה המדבר הקטן שלי.

והכי נורא - התחלתי לבנות פלייליסט ביוטיוב של מוזיקה שאני אוהב כדי לשמוע ברקע, אבל בגלל גם שם תוקעים לי איזו פרסומות מדי פעם. מזל שיש רדיו אינטרנט בינתיים.

במקופ פלייליסט, קבלו שיר אחד מתוכו, מקווה שלא יתקעו לכם פרסומת בהתחלה.

התל אביבים בפיד שלי בפייסבוק מתחרים ביניהם מי יכתוב פוסט יותר ציני.

המנצח בינתיים - "ליבי עם תושבי תל אביב".

אני מתלבט אם זו סיבה לרצות שהמלחמה תגמר או תמשך.

והערת אגב קטנה - לא מעט מססטוסים האלה נשמעים כמו פוסטים של תיכוניסט מתלהב שגילה משהו בפעם הראשונה ובטוח שכל העולם יתעלף מהתובנה שלו.