החיים כפי שהם נראים מכאן

אז זהו, שהיום הייתי צריך להגיע לאיזו פגישה בהרצליה.תמיד אני מגיע קצת לפני ומחכה שתתפנה חניה ברחוב. כחול לבן.

ואכן התפנתה. והנהגת עצרה לידי, ובמבטא אנגלוסקסי מנומס שאלה אם אני מחכה לחנות.

אמרתי שכן והייתי בטוח שהיא הולכת להגיד שהחניה שמורה או משהו, אבל היא רק רצתה לתת לי את כרטיס החניה שלה שעוד נותר בו זמן.

יוחזר האמון במין האנושי.

ויש לי בכלל איזי פארק.