קצת נמאס לי מהמצב הקיים, שאני בוכה וכולם אומרים שזה באשמתי

שוב הגעתי למצב שאני רוצה ללחוץ על כפתור דמייוני ולהעביר את הזמן קדימה

הרבה קדימה

קשה לי הסיטואציה שאני נמצאת בה היום, להיות לבד, בלי חברות בלי חבר, אפילו משפחה בקושי יש

אני כל כך כל כך מצטערת על כל הדברים הרעים שעשיתי לחברים פעם

הובלתי חרם, גרמתי לילדים לבכות

עכשיו אני מבינה את ההרגשה של לקום בבוקר ולהיות אתה והטלוויזיה וזהו

ההרגשה הנוראית הזו שאתה לבד

ואין אף אחד שאוהב אותך ורוצה לחבק אותך ככה סתם