שנה טובה לכולם!!! מקווה שחגגתם כראוי!
פה עוד לא חצות, אבל אמא שלי הזכירה מה קרה שנה שעברה בראשון לראשון.
אז למרות שכבר כתבתי פוסט סיכום שנה, חשוב לי לשתף בסיפור הזה.
כ"כ הזוי שעברה מאז שנה שלמה!
אז ב1.1.12 הלכתי עם אבא שלי לסטארבקס ליד הבית.
לדבר.
בעיקר עליי. על הזהות המינית שלי.
דברים עוד היו די אפורים ובאוויר אז...
סיימנו לשתות את הקפה וקמנו להסתובב במרכז.
היינו עם הכלבה שהייתה זקוקה לטיול.
הגענו לקצה המרכז, שם ישבו על ספסל שני ילדים, ילדה בהריון, ואשה מבוגרת.
הם בקשו סיגריות.
אנחנו לא מעשנים והיינו שקועים בשיח עמוק, כאמור, על נושאים מאד חשובים ורלוונטיים.
אז התעלמנו.
אלה מצידם המשיכו לבקש, עד שאבא שלי פנה אליהם ואמר שלא.
הם לא הרפו ושאלו למה לא.
לאבא שלי לא הייתה סבלנות באותו רגע, וענה ש"ילד בגילך לא אמור לעשן"
"למה?"
"לך תשאל את אמא שלך!"
מה שאבא שלי לא ידע הוא שאמא של אותו ילד נפטרה כמה ימים קודם לכן.
ילד השני התפרץ בזעם:
"אתה לא יודע שאמא שלו נפטרה?! אין לך בושה?!"
אבא שלי ענה בנימוס שלא והוא מצטער והמשכנו ללכת.
הילד מצידו המשיך לקלל ולצעוק.
הוא קם מהספסל לכוונינו ושם יד עם הכתף של אבא שלי בצורה מאיימת על מנת לסובבו.
אבא שלי דרש שלא יגע בו ויתן לו ללכת.
המשכנו ללכת.
פתאום...
הילד דחף את אבא שלי לתוך השיחים.
הוא התכופף אליו והחל להכותו.
התגובה הראשונה שלי הייתה לקחת את הכלבה מאבא שלי.
התגובה השנייה הייתה לא לגעת באף אחד.
אבא שלי הוא אדם בעל מבנה גוף גדול וחזק מאד והוא אבל הרבה טראומות פיזיות. אם מישהו מסוגל להסתדר במצב שכזה, זה הוא.
אני צנום ונמוך וחסר ניסיון בקרב רחוב ואין טעם להכעיס אותו עוד יותר.
לאבא שלי, מניסיון, היה אותו רעיון של לא לתקוף. הוא הגן על עצמו וספג מהלומות, אך מבחינה משפטית אם הוא יתקוף, ועד רבה אם יתברר שהילד הוא קטין, הוא עלול להסתבך קשות.
לקרב הצטרפו הילד השני
ואפילו האישה המבוגרת, שיתברר לאחר מכן שהייתה האמא של הילד השני.
לא היה לי אפילו פלאפון או ארנק. לא חשבתי להביא כלום שיצאנו.
עצרתי אשה שיצאה מהמרכז במכונית ובקשתי ממנה להזמין משטרה.
גם מהילדה שהייתה בהריון בקשתי. היא נסתה להפריד בין כולם.
לבסוף המשטרה הגיעה.
כשהם הגיעו אבא שלי היה על המדרכה,
ללא חולצה או נעליים,
שותת דם מכל מקום,
לא מגיב.
בחבורה התחילה להתרחק בהליכה נונשלאנטית
ושהמשטרה הגיעה הם לא כ"כ התנגדו.
הכל קרה מהר והרצף לא זכור לי.
תחקורים, שיחות עם שוטרים,
טלפון לאמא, אמבולנס,
אבא מקיא, חנוק, מועלה על אלונקה
נהיגה הביתה בפעם הראשונה באוטו הגדול של אמא, ועוד בלילה,
נסיעה לבית החולים,
לראות את אבא שוכב שם.....
למרבה הפלא הוא אפילו לא שבר כלום.
אפילו הרופאים אומרים שפלא שהוא עוד חי.
הוא היה מסוחרר ולא היה יכול אפילו לשבת כמה ימים,
אבל כבר אחרי יום הפצעים כבר החלו להגליד משמעותית.
בתום כשבוע הוא חזר לעצמו לגמרי.
הליכי המשפט עדין מתקדמים. לשני הילדים והאמא היה עבר פלילי עשיר קודם לכן.
והלקחים?
אתה אף פעם לא יכול לדעת מה יהיה מחר.
חייה את חייך כל יום בצורה הטובה ביותר.
חייך.
העזר בסבלנות.
תמיד יכול להיות רע יותר. איזה הוא העשיר השמח בחלקו.
אתה אף פעם לא יכול לדעת מה עובר על אנשים אחרים, או מאיפה הם באו. אל תשפוט.
האנשים שקרובים אליך יכולים להעלם יום אחד. תזכיר להם כמה אתה אוהב אותם בכל הזדמנות.
גם אם השנה מתחילה ברגל שמאל, אפשר לסיים אותה כשנה המוצלחת ביותר. זה רק תלוי מה עושים בה!
אז שתהיה לכולם שנה טובה, בריאה ומוצלחת.
מלאה באהבה וכל טוב.
והצלחה בכל מה שתעשו.
ושתעשו את הבחירות הנכונות בשבילכם.
ושתהיו מאושרים.
עם המון אהבה,
Pineapple
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
