מחשבות.

כן , אמרתי את זה .

העונה האהובה עליי לאט לאט חומקת , כמו השמש בשקיעה , כמו הירח בזריחה.

החום מתחיל להגיע בלי בושה .

טוב לי ורע לי , קשה לי וקל לי .

"אלהי הנשמה שנתת בי

היא עשן

משרפת תמיד של זכרונות אהבה.

אנו נולדים ומיד מתחילים לשרף,

וכך עד שהעשן כעשן יכלה" - יהודה עמיחי 

אני מתגעגעת קצת , למגע , לפרפרים .

לא שיש לי זמן לזה עכשיו , אבל זה תמיד יותר כיף שמישהו אחר נוגע בך חוץ מעצמך.

חזרתי לכתוב שוב , וזה נעים לי וביינתים יש לסיפור שלי שם של סיפור ילדים

אבל זה די נחמד כי זה יוצר טוויסט.

עוד שנה וחצי אני מסיימת תיכון .

ואני לא יודעת אם זה משמח אותי או מפחיד אותי ומה מהם יותר .

לפעמים אני מתעצבנת מאנשים

ולפעמים אני אוהבת אותם

אני חייבת למצוא איזה שלווה פנימית .