my life-Your wasted time

שלום לכולם...!

לא מתחשק לי לפתוח במילים שמחות מדי, כי כרגע אני לא עד-כדי-כך שמחה...

זאת סיבה הגיונית, לא?

אתם רוצים שאני אספר לכם למה אני מצוברחת?

למרבה ההפתעה, לא בגלל היום שלי! היום שלי היה מצויין!

זה בעצם בגלל... אחותי.

זאת אומרת, זה לא שהיא עשתה לי משהו! זה פשוט שמשהו קרה לה...

היא בכתה י"ב, והיא עכשיו מתמינת למחינות... ומחינה אחת שהיא נורא רצתה ללכת אליה.... טוב, היא לא יכולה.

וזה נורא מתסכל אותה.

והיא לא רוצה לדבר איתנו (כי לרוב היא פשוט מדברת איתנו בלי סוף) אז חשבתי שאולי אני אגש אליה לבד, ואעודד אותה כמו שאחות טובה הייתה עושה.

הבעיות?

א) אולי היא לא תרצה לדבר גם איתי.

ב) גם אם היא תרצה לדבר, מה אני אומר לה?

אם אותי לא היו מקבלים לאנש'ו, היא הייתה יודעת בדיוק מה לומר לי, כי היא אחות גדולה כזאת, מושלמת, שיודעת תמיד מתי להגיד מה.

וגם... אם היא לא תרצה לדבר איתי, אני אפגע. כי אני אחות קנה כזאת, שנפגעת כשאחותה לא רוצה לדבר איתה.

אה, ויש גם דבר שלישי.

ג) מי כמוני יודע/ת שלפעמים כשמצוברחים רוצים להיות קצת לבד ולחשוב בשקט?

למישהו יש רעיון מה אני יכולה לעשות?

אני לא רוצה שאחותי תהיה עצובה! אני אוהבת אותה ודואגת לה! מישהו?

מהכותבת הממורמרת-בגלל-שאחותה-ממורמרת שלכם (!)