נוסטלגיה זה שם גדול ליופי גדול.

מה שאמרנו.

מה שאמרנו? כן, כן.

ולסטות מותר אמרנו?

תמיד מותר ממה שנאמר.

את מתרגשת? מבועתת יותר.

טוב נו, זו התשובה הצפויה שלך, אבל... את מתרגשת?

מפחדת מלענות על זה.

גם זה צפוי.

הרצונות שלי בשמיים.

ואת בארץ? את בשמיים. אני בשמיים.

כן את בשמיים.

מה זה אומר לעזאזל?! כן, הם ואני אני והם. הכל מידי בשמיים.

אז למה לפעמים את מלחששת בשקט מתחת לחיוך מרוצה שהם מסוגלים להיות בארץ?

כי אני מבינה שהם בסופו של דבר מחוברים לשניהם, אבל בשמיים אי אפשר להחזיק הרבה.

זה לא מראה יתרון לארץ, זה פשוט שאנחנו צריכים במינון קצת שמיים והרבה ארץ, אבל לא בכלל לא שמיים. חייב קצת שמיים, אחרת,

אחרת אין ארץ. כי ״את השמיים ואת הארץ״.

כן.

אז כמו שסיכמנו?

יש ברירה? כמו שאמרנו...