נוסטלגיה זה שם גדול ליופי גדול.

זה נראה כאילו אני משלה את עצמי שכשביקשתי ממנו לתת לי ״דד-ליין״, הוא ענה ״עד דלא ידע״.

אבל זה לא ככה.

אני פשוט החלטתי לתת לחשיבה הרצינית את מקומה, ולהתעלם ממנה בכל מקום שהוא לא מקומה.

החלטתי שהתלבטויות על סך חיי לא יהיו לי למועקה בסך חיי, כך שחגגתי את פורים בראש נקי מתוך הידיעה שאת עול ההחלטה אני אקבל על עצמי בזמן.

והנה, אני מקווה שה׳ יהיה בעזרי לקבל את ההחלטה הנכונה מחר

ויותר מכך, שאשמח בה. שארגיש איתה שלמה ללא חרטות.

ששטויות לא רלוונטיות לא יסיחו את דעתי מהאמת השלימה.

אני לא יודעת לשלוט בחיי,

אבל אני משתדלת לכוון לנכון ביותר

ואת האמיתי ביותר אולי לא אצליח להסביר לעולם

אבל אני מקווה שתמיד אחיה בתחושה שאני הוא השני שצריך להרגיש את ההשלמה בהחלטות של עצמי

ורק אחריי, אחרים, אם הצליחו להבין או לא.

לא כעול.

בשמחה.

מתוך אמונה בשיקולי דעת מוקדמים ומאוחרים.

בו.