נוסטלגיה זה שם גדול ליופי גדול.

אתה קטן , קטן חום ולא מושך תשומת לב .

אבל את שלי משכת .

מי היה מאמין שאני אתחיל באמת לכתוב על פרפר ?

אני מנקה ורואה אותך ממשיך לשבת שם בשלווה , לא אפריע לך באמת .

אבל לדעתי בחוץ יהיה לך יותר שמח , אני לא בטוחה שאני האדם שיצליח לתת לך את הדבר שאתה מחפש.

הובלתי אותך אל החלון בעדינות , אך נכנסת שוב.

היי חבר , אני מבינה שאתה רוצה להשאר קצת.

פתחתי לך את החלון למקרה ותרצה לעזוב ולהשתחרר אל  העולם בחוץ , כבר ארבעה ימים שאתה לא רוצה לצאת.

אולי יש בחוץ פרפרים גדולי כנף וכל כך מרהיבים , הם יראו את עצמם לעולם ויתמלאו גאווה , בלי לשים לב אפילו אנשים יתפסו אותם , הם ירגישו כמו מלכים במוזיאון . אבל רגע , איפה כל החברים שלי , איפה החופש שלי לעצמי ? הם ישאלו את עצמם.

אתה פרפר קטן , קטן חום ולא מושך תשומת לב .

אבל כל כך מדהים ...לראות אותך מעופף כמו הילדה שהייתי , מפחד מהחוץ אך לפעמים עומד על הפתח לנשום את האויר של העולם האחר , מוכן להשאר עם אלו שבאמת אוהבים אותך למרות כל מה שתוכל להשיג בחוץ. ברגע כלשהו תרגיש יותר מידי סגור ותרצה לגלות , לצאת ולהרגיש את החופש . אתה תעזוב .

גם אם יהיה לך קשה לפעמים לחזור למקום שהיית בו פעם , תחפש את החלון הפתוח , אני מחכה שם לראות את הפרפר שכל כך השקיף לי את עצמי...