אתמול בלילה הבנתי את זה, אני חתיכת מטומטמת שקשה להסביר. אחרי כמעט שלוש שנים של זוגיות,

אין ספור רגעים מושלמים והמון אהבה, מה שמעסיק אותי בלי סוף זה איזה אדיוט שחיזר אחרי בדיוק לשבועיים, נראה כמו הגבר האולטימטיבי

ואז פשוט התהפך. עכשיו הוא כבר בחו"ל, לזמן בלתי מוגבל. ואני פה, כמו ילדה קטנה ופתטית רק חושבת עליו,

מה הוא עושה, אם הוא ידבר איתי שוב מתישהו, שומעת שירים שהוא הכיר לי.

מה נסגר איתי?

חשבתי בהתחלה שזה לברוח, סוג של ריבאונד, שאני לא רוצה לחזור לחשוב על האקס המיתולוגי. אבל זה כבר לא הגיוני, כי כשיוצא לי לדבר איתו אני לא מתרגשת או רוצה לספר כבר לחברות.

ולעומת זאת, בא לי לספר לחברות כל דבר שקורה עם האדיוט. אני מוצאת את עצמי מסתכלת על תמונות מהטיול שלו ותוהה מה איתו,

אם הוא כבר הכיר מישהי. אלוהים מה לא בסדר אצלי.

כמעט ואין לי למה להתגעגע, נפגשנו ארבע פעמיים בקושי, היה מדהים, נגמר מגעיל. סוג של קשר זמני כזה, מישהו שיוצאים איתו לכמה דייטים ומחליטים שלא.

אז למה לעזאזל אני חושבת כל הזמן על איזה אדיוט יפה שרצה אותי לכמה רגעים ואז התחרט, בדיוק כמו כל שאר עשרות הבנות שהוא היה איתן?

הגיון של אישה?

..