דברים באמת הלכו טוב השבוע. הייתי ספונטנית ועם ראש פתוח לדברים חדשים, וככה מצאתי את עצמי על החוף בצפון שלושה ימים עם חברות.

אחר כך שחזרתי הביתה, כל כך שמחתי. פתאום עצרתי לרגע ואמרתי- וואו, זה כל כך לא אני להבריז מהעבודה פתאום ולנסוע מהרגע להרגע.

והנה הצלחתי להשתחרר טיפה מהכבדות הכזאת, כנראה שבאמת הבנתי שהיא לא מובילה אותי לשום מקום.

יש דברים שמשתנים כל יום ויש דברים שכבר נהיו קבועים. בסופו של דבר הכל ישתנה כי שום דבר הוא לא לנצח. אני חושבת שהתבגרתי המון ואני מצליחה גם לצאת נגד עצמי ונגד תכונות רעות שלי, מה שמביא לי תקווה כזאתי, שלווה.

נכון לעכשיו, אני חושבת שאני רואה דברים בצורה נכונה.

תמיד יש מה לשפר, אבל לשאוף לשלמות ולהחמיר את עצמי לא מביא אותי למקום טוב. בצפר עוד שבועיים וזה כל כך לא מציק לי.

המשפט הכי חכם ששמעתי לאחרונה - אנחנו אף פעם לא מאושרים אבל תמיד בטוחים שפעם היינו.

זה גרם לי להבין שכל התקופות האלו שאני כל כך רוצה לחזור אליהן היום, גם הן לא היו מושלמות. ואני חושבת שעוד כמה חודשים או אפילו שנים מהיום, אני אסתכל על החופש הזה, על התקופה ופשוט אקנא.

הפסקתי טיפה לחשוב על העבר. אני לא חושבת עכשיו שאם הייתי יכולה לחזור אחורה הייתי עושה את זה.

בסך הכל אחרי כל התלונות אני מרוצה מהמקום שלי, מרוצה מעצמי. דברים יבואו בקצב שלהם..והדבר היחידי שנשאר לי לעשות הוא להשתחרר ולזרום עם החיים.