כנראה אם משהו הולך גרוע אז זה גרוע עד הסוף. יום מעצבן ומיותר
כמעט כל דבר שיכל להשתבש-השתבש. אני מוצאת את עצמי בלי כוחות לכל כך הרבה דברים
אני יודעת שאני שווה יותר מזה, אני יודעת שמגיע לי יותר. קצת נגמרו לי המילים...
יש לי מאה ואחת מחשבות שחולפות עכשיו בראש שאני אפילו לא מצליחה למצוא משהו לכתוב עליו את הפוסט הזה.
אני רוצה שדברים קצת יבואו מהצד שלהם, של כולם. למה אני היחידה שתמיד צריכה לרצות את זה?
לאנשים קל מידי לוותר עליי
כן, זה התיאור המדוייק.
