אני כותבת הרבה בימים האחרונים כי כל כמה שעות בערך אני מחליפה שוב גישה.

אז נכון לעכשיו, אני רוצה לעשות מהחורף הזה משהו מיוחד.

אני מסתכלת על הקיץ שעברתי בחיוך גדול, נהנתי מאוד ולגמרי נצלתי אותו עד הסוף. מצד אחד, הקשר שלי עם רוב האנשים שביליתי איתם בקיץ השתנה והתאכזבתי מהם מאוד. מצד שני, אני לא מתחרטת על כלום שהיה לי בקיץ כי זה עשה לי טוב.

ויש גם את הצד השלישי, מחשבות של למה אני בכלל חושבת על הקיץ עכשיו ועושה את ההשוואות האלו, אם אני יודעת שזה סתם יעשה לי רע.

חלמתי בלילה חלום ששיקף בדיוק את מה שעובר לי בראש כל יום. חוץ מזה, שאני לא באמת יכולה לדבר על דברים כאלו עם אנשים כי אז אני יוצאת הבן אדם המבואס או המתלונן שיצאתי עד עכשיו.

קשה לי לצחוק עם אנשים שעשו לי רע פעם, וגם קשה לי להכיר אנשים חדשים.

הייתי חולה בימים האחרונים וכל הזמן הייתי בבית במיטה מול הטלוויזיה, שאמא מפנקת ונחמדה. ובאיזשהו מקום זה גרם לי לרצות לחזור להיות הילדה הקטנה של אמא שבאה מהבית ספר הביתה, מכינה שיעורים כמו ילדה טובה ואוכלת ארוחת ערב בשבע, נכנסת להתקלח ולישון.

אבל יש גם את הרצון המטורף הזה להיות כל הזמן במסיבות ולצאת עם חברים (חדשים) ולשתות. אבל גם המציאות הזאת לא יכולה לקרות עכשיו באמצע החורף בי"א....

אז ככה שאני פשוט מנסה להשלים את המציאות שעכשיו.

ברור לי מאוד שאני צריכה לקום ולעשות שינוי, כל כך קשה לי להבין איך.

ובתקווה שיהיה חורף כייפי ונעים שיעבור בכיף ובחיוך.