http://www.youtube.com/watch?v=CjdVl-LEha8 

אין לי מילים בכלל שיכולות לתאר את מה שעברתי בשבוע הזה.

אני חושבת שזה השבוע היותר משמעותי שעברתי בחיים. חוץ מכל הכיף שבעניין,

למדתי כל כך הרבה דברים על עצמי.

אני חושבת שבאמת חזרתי עם כוחות לשנה הזאת.

אני זוכרת שביום הראשון למסע, נסענו כל הלילה ואף אחד לא הצליח לישון. פתאום בשש בבוקר האוטובוס עוצר באמצע המדבר

וצריך לרדת.

קור איימים בחוץ, אנחנו באמצע שום מקום אחרי שלא ישנו בלילה, רק רוצים ללכת הביתה.

מתחילים לעשות מסלול קשה של 12 ק"מ...

ואתמול היו דמעות, והרבה. אף אחד לא רוצה ללכת הביתה. הייתי מוכנה עכשיו להתחיל הכל מהתחלה! להתעורר בחמש בבוקר, לישון על אבנים, ולעשות מסלולים שנראים בלתי אפשריים.

נקשרתי לאנשים שלא חשבתי שאני אי פעם ידבר איתם בכלל. 

חזרתי עם גאווה עצומה שאשכרה עשיתי את זה, עם מסקנות שהגעתי אליהן, תשובות שקיבלתי..

חברים חדשים, וחוויה אחת שאני בחיים לא אשכח.

"מסע מוצלח לא מסתיים לעולם. הקילומטרים כן

אך הזמן נשאר חקוק בתוכך,

הופך לחלק ממך.

בסוף המסע אינני מרגיש מנצח, אלא יותר אסיר תודה.

כאלו שהדרך עברה בתוכי, ולא אני בתוכה"