המיאלומה ואני

היום בבוקר התעוררנו לעוד יום שיגרתי של טיפולים, היום מתחיל בנסיעה למרכז דוידוף במרכז רפואי בלינסון.

היום מתחיל בבית עם ארוחת בוקר בבית דבר שאני לא רגיל אליו ,פשוט לא אוהב לאכול בבוקר אבל בגלל התרופות חייב (את האמת היום דיי משתנה לטובה) וממשיך עם לקיחת תרופות (אשכרה צריך כבר קופסא עם כל ימות השבוע בכדי לא להתבלבל) ויציאה לדרך עם המלווים שלי שנוהגים ושומרים עליי וגם סופגים את ההערות שלי על הנהיגה שלהם (אני במקומם זורק אותי מהרכב). במרכז דוידוף ישנו חניון פרטי שבכדי להיות מנוי בו צריך להיות חולה בסרטן,אם כבר להיות חולה אז לפחות עם חניון פרטי. האווירה שמשרה הצוות המקצועי במקום פשוט מדהימה וכבר ביום הראשון החלטתי שכאן גם עם דוחפים ואנשים יהיו חסרי סבלנות לפחות אני אנסה להיות עם פתיל ארוך מה שבדרך כלל יש לי. כבר בפעם הראשונה הגעתי לתחנה הראשונה שם יושבת בחורה מדהימה בשם לסלי שמדריכה אותי במשולש הקסם או הכללים הלא כתובים ,דבר ראשון לקחת מספר לדם ולאחר להגיע אליה שם התור קצר יותר שם היא שולחת אותי לבדיקת דם ולרופאה (אני כבר עם מספר לבדיקת דם) בבדיקת דם יושבות 3 נשים שלוקחות דמים ופשוט מדהים בשנייה אתה לא שם וגם לא מרגיש כלום. לאחר עולים קומה וממתינים שתשובות מבדיקת הדם יגיעו לרופאה (בזמן הזה אוכל בייגלה בקפיטריה) ואז מוזמנים לחדרה שם היא מסבירה על הטיפול היומי והטיפולים הבאים שלפעמים משתנים.בסיום הביקור יורדים לקבל טיפול, בטיפולים הארוכים התחושה של הגעה לסרט עם כרטיס VIP  מתיישבים על כורסא יש טלוויזיה עם כבלים ,עגלה עם ארוחה שעוברת פשוט פינוק, על הדרך גם מחוברים לאיזה שקית לווריד. לאחר סיום הטיפול חוזרים ללסלי למקבלים את התור לטיפול הבא וחוזרים הביתה.הטיפולים עצמם לא קשים אלא התופעות שלהם שגם איתם אני לומד להתמודד הרבה בעזרת אורית,איתי וקשת שמפנקים את התינוק החדש בבית. אז זהו היום התחלנו בסט שני של טיפולים והשבוע אנו נמשיך בטיפולים קצת יותר אגרסיביים.

גם השנה לא ויתרנו ובנינו סוכה במאמץ משפחתי גדול ,בסה"כ יצאה לא רע והילדים מאושרים (את האמת גם אני). 

אנו כבר התחלנו לחגוג וברחתי לכתוב עדכון קטן אז זהו להיום אני מפסיק לנג'ס תהנו מהחג ,אני בטוח מתכוון לעשות את זה.

שיהיה לכולם חג שמח

החלטתי לכתוב היום בצורה קצת אחרת, לפני שבועיים התחלתי את המלחמה האישית שלי שמבחינתי אני מגיע עם ארטילריה החזקה ביותר וזאת האהבה והידיעה שהאנשים שסביבי נלחמים איתי. בנוסף לתרופות והטיפולים  שאני מקבל יש לי את התרופה החזקה מכולן וזאת משפחת דרורי שלא עוזבת אותי לרגע ופשוט עצרה כל דבר אחר בחיים (ביטלו נסיעה שחיכו לה הרבה זמן) ומשרים אווירה מדהימה סביבם ,פשוט אין דברים כאלו ,לא נותנים לשום פס האטה לעצור אותנו .אז כתבתי שרק שתדעו שלמרות שאני לא אומר את זה אני אוהב אתכם ומרגיש שאתם היחידה המובחרת שלי.שבוע הבא ממשיכים במלחמה.

בשבועות האחרונים כולם מאחלים לי בריאות ,החלטתי להיכנס קצת להבנה של המילה ומה היא מסמלת  אז.............

עפ"י הרמב"ם המילה בריאות היא ראשי תיבות של המילים:
בולם רוגזו יפחית אוכלו ויגביר תנועתו

בולם רוגזו

"נפש בריאה בגוף בריא" סטרס הינו גורם ראשי לרוב המחלות. כשאדם נמצא בסטרס מתמיד הגוף מייצר רעלים, תפקודו משתבש והתוצאה: מערכת חיסון נמוכה והיווצרות מחלות.

יפחית אוכלו

הרמב"ם: בבוקר אכול כמלך, בצהריים בכן מלך ובערב כאביון.

עשה מזונותיך תרופותיך ולא תרופותיך מזונותיך"'
על פי הרמב"ם נובעות רוב המחלות ממערכת העיכול-מאכילה מרובה או מאכילת מאכלים גרועים.איכות המזון תשפיע על איכות הדם הזורם בעורקינו,על מצבנו הגופני והנפשי ואף קובעת את דפוסי התנהגותנו, מחשבתנו והרגשתנו.

ויגביר תנועתו

פעילות גופנית חיונית לשמירה על אורח חיים בריא, לשמירה על המשקל, לתפקוד תקין של כל מערכות הגוף, הלב וזרימת הדם.

 רבי משה בן מימון (הרמב"ם) הגיע לפני מעל ל800 שנה להרבה תובנות ,אחת מהן הקשורה כל כך לחיינו החלטתי לעלות על הכתב ,רובנו כל כך מייחלים לבריאות ומאחלים לאחרים אותה אך ללא כל ניסיון  לחשוב קצת מעבר אז זהו אנו לא צריכים לחשוב הרבה יש מי שחשב בשבילנו ,רק לקרוא ולהפנים.

המון בריאות

מדהים לראות ,לקרוא ולשמוע את התגובות שאני מקבל, פשוט כייף מחזק ומחם את הלב.

לאחר סיום תאור גילוי המחלה וידיעה שאין ברירה והיא תהפוך לפחות בתקופה הקרובה לחלק ממני החלטתי  כמו שכתבתי קודם לא לחפור יותר מידיי בסוגי טיפולים אלא לזרום עם הצוות הרפואי במרכז דווידוף בבית החולים בלינסון לפחות לתקופה הראשונה.

לא להאמין אני כבר מתחיל בטיפולים הראשונים וכולה לפני שבוע חייתי עדיין בשגרה של עבודה,תחילת חופש עם הילדים ופוף הכול משתנה בין רגע ללא יכולת שליטה.

מייד עם ההגעה לביתי החלטתי בלמעט לענות לטלפונים ,מיילים...........ולקחת לי חופש ממבקרים ולהתרכז פעם ראשונה אחרי כמה שנים בעצמי.

קובי המדהים הכין חומת מגן לאנשים בעבודה ואני יודע כמה כל הסיפור הזה קשה לו,איך איתי הבן שלי  אומר-פשוט מלך.

החברים והמשפחה מכירים אותי ויודעים מתי להניח ומתי להמשיך.

מדהים לראות את התגובות השונות של אנשים לידיעה שמישהו ממכריהם חולה בסרטן ( אפילו המילה עצמה מבאסת), פשוט שווה פרק בתוכנית כמו סיינפלד שבו החולה עצמו הופך להיות ממש לא רלוונטי ואשכרה אנשים רוצים לבוא לבקר בכדי שהם ירגישו יותר טוב ,בעצם וואלה עשיתי משהו ויכול להרגיש יותר  טוב עם עצמי או התגובות של הניחום,אנשים מתקשרים לנחם אותי על המחלה ,קולטים חסר רק פרחים שיש עם כיתוב יפה וזהו.

אבל הכול בגדר צחוק, אני ממש מקבל באהבה (99%) את כל התגובות ,אני ממש לא יודע איך אני הייתי מגיב למישהו אחר שהיה מספר לי.על מחלה כזו או אחרת והחלטתי לספר קצת על התגובות.

הדוגמא הראשונה היא של אחי האהוב שפשוט מאוד צעק עליי בטלפון שהוא לא מבין איך אני עושה לו את זה ופשוט מאוד מבחינת הלו"ז שלו העניין לא מתאים כרגע, מי שמכיר את שלומי יודע שהתגובה שלו הייתה עדינה ולדעתי עד לרגע זה הוא עדיין לא יצא מההלם של העניין – "מת" עלייך תמשיך ככה ואל תשתנה.

עוד דוגמא היא חברי בועז שמתקשר אליי ושואל אותי בטלפון מה קורה? וכאשר אני אומר לו הוא פשוט אומר טוב אחלה, סבבה אז נדבר אחר כך ומנתק.............אחרי יום מתקשר כאילו השיחה מאתמול בכלל לא נותקה אבל אם כמות אנרגייה לשנה.

כמובן קבלת הודעות טקסט של

 "ברצוני לנחם........................"

"קיבלתי בתדהמה...................."

"הייתה בחור..............."מה זהו? הייתה? נגמר?. הלו....... אני עוד כאן.

יש עוד מלא תגובות אבל אשתי החליטה שאני קצת דפוק וגם ההומור שלי כזה ובטוח לא הייתי רוצה שמישהו שולח לך הודעה בטלפון ומתעניין בשלומך לקבל תשובה של"קצת מסורטן וחוץ מזה הכל בסדר".

לאחר מחשבה החלטתי שלא להציק לאנשים עם השטויות שלי אלא לדבר או לכתוב בצורה רגילה (עם בדיחות שחורות במינון).

אז זהו סיימתי סט ראשון של טיפולים עם מצב רוח טוב ופיזי בדחיפה.

ומוסיף שיר לסיום שמקדיש אותו לאשתי האהובה שסובלת אותי בשקט (לא נראה לי לעוד הרבה זמן)

גמר חתימה טובה ולהשתמע אחרי החג