המיאלומה ואני

היום בבוקר התעוררנו לעוד יום שיגרתי של טיפולים, היום מתחיל בנסיעה למרכז דוידוף במרכז רפואי בלינסון.

היום מתחיל בבית עם ארוחת בוקר בבית דבר שאני לא רגיל אליו ,פשוט לא אוהב לאכול בבוקר אבל בגלל התרופות חייב (את האמת היום דיי משתנה לטובה) וממשיך עם לקיחת תרופות (אשכרה צריך כבר קופסא עם כל ימות השבוע בכדי לא להתבלבל) ויציאה לדרך עם המלווים שלי שנוהגים ושומרים עליי וגם סופגים את ההערות שלי על הנהיגה שלהם (אני במקומם זורק אותי מהרכב). במרכז דוידוף ישנו חניון פרטי שבכדי להיות מנוי בו צריך להיות חולה בסרטן,אם כבר להיות חולה אז לפחות עם חניון פרטי. האווירה שמשרה הצוות המקצועי במקום פשוט מדהימה וכבר ביום הראשון החלטתי שכאן גם עם דוחפים ואנשים יהיו חסרי סבלנות לפחות אני אנסה להיות עם פתיל ארוך מה שבדרך כלל יש לי. כבר בפעם הראשונה הגעתי לתחנה הראשונה שם יושבת בחורה מדהימה בשם לסלי שמדריכה אותי במשולש הקסם או הכללים הלא כתובים ,דבר ראשון לקחת מספר לדם ולאחר להגיע אליה שם התור קצר יותר שם היא שולחת אותי לבדיקת דם ולרופאה (אני כבר עם מספר לבדיקת דם) בבדיקת דם יושבות 3 נשים שלוקחות דמים ופשוט מדהים בשנייה אתה לא שם וגם לא מרגיש כלום. לאחר עולים קומה וממתינים שתשובות מבדיקת הדם יגיעו לרופאה (בזמן הזה אוכל בייגלה בקפיטריה) ואז מוזמנים לחדרה שם היא מסבירה על הטיפול היומי והטיפולים הבאים שלפעמים משתנים.בסיום הביקור יורדים לקבל טיפול, בטיפולים הארוכים התחושה של הגעה לסרט עם כרטיס VIP  מתיישבים על כורסא יש טלוויזיה עם כבלים ,עגלה עם ארוחה שעוברת פשוט פינוק, על הדרך גם מחוברים לאיזה שקית לווריד. לאחר סיום הטיפול חוזרים ללסלי למקבלים את התור לטיפול הבא וחוזרים הביתה.הטיפולים עצמם לא קשים אלא התופעות שלהם שגם איתם אני לומד להתמודד הרבה בעזרת אורית,איתי וקשת שמפנקים את התינוק החדש בבית. אז זהו היום התחלנו בסט שני של טיפולים והשבוע אנו נמשיך בטיפולים קצת יותר אגרסיביים.

גם השנה לא ויתרנו ובנינו סוכה במאמץ משפחתי גדול ,בסה"כ יצאה לא רע והילדים מאושרים (את האמת גם אני). 

אנו כבר התחלנו לחגוג וברחתי לכתוב עדכון קטן אז זהו להיום אני מפסיק לנג'ס תהנו מהחג ,אני בטוח מתכוון לעשות את זה.

שיהיה לכולם חג שמח