המיאלומה ואני

מדהים לראות ,לקרוא ולשמוע את התגובות שאני מקבל, פשוט כייף מחזק ומחם את הלב.

לאחר סיום תאור גילוי המחלה וידיעה שאין ברירה והיא תהפוך לפחות בתקופה הקרובה לחלק ממני החלטתי  כמו שכתבתי קודם לא לחפור יותר מידיי בסוגי טיפולים אלא לזרום עם הצוות הרפואי במרכז דווידוף בבית החולים בלינסון לפחות לתקופה הראשונה.

לא להאמין אני כבר מתחיל בטיפולים הראשונים וכולה לפני שבוע חייתי עדיין בשגרה של עבודה,תחילת חופש עם הילדים ופוף הכול משתנה בין רגע ללא יכולת שליטה.

מייד עם ההגעה לביתי החלטתי בלמעט לענות לטלפונים ,מיילים...........ולקחת לי חופש ממבקרים ולהתרכז פעם ראשונה אחרי כמה שנים בעצמי.

קובי המדהים הכין חומת מגן לאנשים בעבודה ואני יודע כמה כל הסיפור הזה קשה לו,איך איתי הבן שלי  אומר-פשוט מלך.

החברים והמשפחה מכירים אותי ויודעים מתי להניח ומתי להמשיך.

מדהים לראות את התגובות השונות של אנשים לידיעה שמישהו ממכריהם חולה בסרטן ( אפילו המילה עצמה מבאסת), פשוט שווה פרק בתוכנית כמו סיינפלד שבו החולה עצמו הופך להיות ממש לא רלוונטי ואשכרה אנשים רוצים לבוא לבקר בכדי שהם ירגישו יותר טוב ,בעצם וואלה עשיתי משהו ויכול להרגיש יותר  טוב עם עצמי או התגובות של הניחום,אנשים מתקשרים לנחם אותי על המחלה ,קולטים חסר רק פרחים שיש עם כיתוב יפה וזהו.

אבל הכול בגדר צחוק, אני ממש מקבל באהבה (99%) את כל התגובות ,אני ממש לא יודע איך אני הייתי מגיב למישהו אחר שהיה מספר לי.על מחלה כזו או אחרת והחלטתי לספר קצת על התגובות.

הדוגמא הראשונה היא של אחי האהוב שפשוט מאוד צעק עליי בטלפון שהוא לא מבין איך אני עושה לו את זה ופשוט מאוד מבחינת הלו"ז שלו העניין לא מתאים כרגע, מי שמכיר את שלומי יודע שהתגובה שלו הייתה עדינה ולדעתי עד לרגע זה הוא עדיין לא יצא מההלם של העניין – "מת" עלייך תמשיך ככה ואל תשתנה.

עוד דוגמא היא חברי בועז שמתקשר אליי ושואל אותי בטלפון מה קורה? וכאשר אני אומר לו הוא פשוט אומר טוב אחלה, סבבה אז נדבר אחר כך ומנתק.............אחרי יום מתקשר כאילו השיחה מאתמול בכלל לא נותקה אבל אם כמות אנרגייה לשנה.

כמובן קבלת הודעות טקסט של

 "ברצוני לנחם........................"

"קיבלתי בתדהמה...................."

"הייתה בחור..............."מה זהו? הייתה? נגמר?. הלו....... אני עוד כאן.

יש עוד מלא תגובות אבל אשתי החליטה שאני קצת דפוק וגם ההומור שלי כזה ובטוח לא הייתי רוצה שמישהו שולח לך הודעה בטלפון ומתעניין בשלומך לקבל תשובה של"קצת מסורטן וחוץ מזה הכל בסדר".

לאחר מחשבה החלטתי שלא להציק לאנשים עם השטויות שלי אלא לדבר או לכתוב בצורה רגילה (עם בדיחות שחורות במינון).

אז זהו סיימתי סט ראשון של טיפולים עם מצב רוח טוב ופיזי בדחיפה.

ומוסיף שיר לסיום שמקדיש אותו לאשתי האהובה שסובלת אותי בשקט (לא נראה לי לעוד הרבה זמן)

גמר חתימה טובה ולהשתמע אחרי החג