היה לי יום כל כך טוב עד שהוריי עיצבנו אותי
כרגיל
אני מאושרת
והכי שמחה בעולם
אבל לא משנה באיזה גיל אהיה וכמה פתטי זה ישמע אני וההורים שלי תמיד נתפוצץ אחד על השני
השוני
הזרות שאני חשה כלפיהם לפעמיים הוא תהומי
לא ניתן לגשר
ואין לי כל רצון לגשר על הפערים
על השקפות העולם והדעות
תירקבו פה
במדינה
שבה ראש ממשלה לשעבר עומד לשבת בכלא
עוד שר מואשם בהטרדה מינית ונשיא בכלא
דייי!
מה עכשיו תגידו .?!
שוב עשו לכם ? שוב רדפו אתכם ?
מדינה אוכלת יושביה
ועשיתם את זה לבד.
אז אני עוברת מדינה
אתם חושבים שלא כואב לי שזה לגרמניה ?
שלא כואב לי ?
שהלב שלי לא מתפוצץ לפעמיים ?
שלא בא לי לצרוח
אבל הבאתם אותי למדינה מחורבנת וחינכתם אותי שונה וסבלתי
ואני סובלת
ואני רוצה ללכת
די
די להכאיב לי כל כך