כבר לא כל כך תמימה.

אז. מסתבר שאני מתגייסת עוד חודש.

אחלה, תודה צבא-אני לא צריכה התראה מיוחדת או משהו כזה.

יופי שלא אמרתם לי יומיים לפני.

אני קצת מתחרפנת ולא מראה את זה לאף אחד. כי אני מתה מפחד. ויש לי הרגשה לא בסדר בקשר לעניין.

כאילו אני יודעת שאני עושה טעות ועושה אותה בכל מקרה.

אבל אני אנסה להסתדר, מה אני אם לא מישהי שמתרגלת לשינויים?

אבל ההתראה קצת מלחיצה אותי. באמת, חודש לפני. שבועיים אחרי 18 שלי אני מתגייסת. אין לי זמן לעכל את העוגת יום הולדת שלי עד הגיוס.

אולי אני פשוט אתעלם מזה. הלחץ לא יעזור לי בכלום בכל מקרה.

עכשיו שמתי לב שכמעט כל המשפטים כאן התחילו בא'. מעניין.

גם יש לי טסט יום ראשון. 

אה סליחה, שכחתי שאני אמורה לשמור את זה לעצמי, בגלל כל האמונות תפלות של עוברי-טסטים-לא-ראשונים.

האמת, אני ממש לא דואגת. אני בטוחה בנהיגה שלי ובמידת מוכנות שלי מספיק כדי לדעת שעד יום שלישי הבא יש לי רישיון בידיים.

יכול להיות שאני שחצנית קצת. ממש קצת.

אבל ברצינות, מישהו יכול לענות לי על משהו אחד-

אני אמורה לדעת להבדיל בין כל הכומתות והתגים והמדבקות והפלאפלים (מה שזה לא יהיה) על חיילים? 

כי לא משנה כמה ניסיתי ללמוד את זה, אני פשוט יודעת שמתישהו המפקדת תעבור לידי ואני פשוט אתנהג אליה כמו אל סתם חיילת.

ואני לא יכולה להרשות לעצמי להיות מסומנת.

כן, אני מודעת לעניין שזאת שאלה טיפשית למדי בהתחשב בעובדה שאני עדיין אזרחית רגילה, ואני דואגת מדברים כאלה.

נראה לי שאם אני אשחרר את כל התפרצות הפחד והלחץ אני עודאתחיל לדאוג לשטויות גמורות כמו אם לשים לק שקוף או מחזק, או איך אני אמורה לגלח רגליים בזמן הטירונות?

בעצם השאלה האחרונה כן חשובה.

אני אלך לנשום בפאניקה. 

בובספוג תמיד מסדר את המצב. למרות שהאנימציה למטה מהירה מדי בשבילי. ונתקעת שהיא עושה את הסיבוב השלם.

ואחרי בדיקה מעמיקה מפסיקה לעבוד.

לילה טוב!