כבר לא כל כך תמימה.

יאי.

כיף לי.

סגרתי את הפרק עם ק' וזאת הפעם האחרונה שאני אדבר עליו כאן.

ועכשיו לדברים הטובים שקרו לי במשך הסופ"ש:

אחהמ אחהמ

פגשתי מישהו ביום חמישי, הוא התחיל איתי באוטובוס. נתתי לו פייסבוק, דיברנו ב3 שיחות בערך 4 שעות.

הרגשתי ממש טוב בקשר אליו, והיום דיברנו בסביבות 4 בצהריים.

התחלנו לדבר בפתיחות אז שאלתי אותו אם הוא רוצה חברה, ברצינות. הוא אמר שכן, רצינית, נמאס לו מבנות "מפגרות ואובססיביות" (אז, הערה לעצמי, לא להיות אובססיבית יותר. בכללי, לא רק בקשר אליו.)

הוא אמר שהוא רוצה לראות אותי, ואמרתי לו שאני טסה היום בלילה לשבוע לגרמניה.

בשיא הספונטניות, ואני נשבעת שאני מתה על אנשים שגורמים לי להיות ספונטנית, הוא בא.

וזה רציני, כי הוא אשכרה בא מכפר ליד קריית שמונה עד אליי. 45 דקות נסיעה אליי ו45 דקות חזור, והמחיר של הדלק עוד עולה היום. אבל לא היה אכפת לו והוא אמר ששבוע הבא הוא סוגר 21 (יחידת כפיר,סיירת דוכיפת:יפה לי.) אז הוא רוצה לפגוש אותי לפני.

הוא בא אליי עד הבית, וזה חשוב כי אני גרה על הר עם כביש משובש ובלי מנורות, וישבנו איזה 20 מטר מהבית שלי. ישבנו על האדמה והסתכלנו על הכנרת בזמן שהשמש התחלפה לירח והשמיים החשיכו.

הוא שם מוזיקה, מזרחית אבל בסדר, נבליג. מזג לי מיץ שוואפס פירות יער, ודיברנו.

וזה היה כל כך שונה מכל חבר אחר שהיה לי. בדייט אחד הוא עקף את 2 האקסים שלי. 

הוא אשכרה השקיע! וזה כל כך שונה לי, כי אני רגילה להשקיע תמיד. אני לא רגילה שמישהו לא רוצה לוותר על לפגוש אותי, ובלי אגו בשמיים, ושלא רוצה להסתיר אותי.

נחמד לי. הוא רומנטי כזה. מצחיק אבל לא יותר מדי, ונחמד, אבל לא בצורה שגורמת לי להרגיש לא נוח.

בעיקרון, ממה שאני יכולה להגיד עד עכשיו: נוח לי עם הבן אדם. הוא מרגש אותי, והוא החזיק לי את היד, אבל לא בצורה לוחצת שגורמת לי להסתובב במעגלים ולתהות מה כל תנועה אומרת.

מגיע לי מישהו כזה. שלא יותר מדי ולא פחות מדי.

בדיוק כזה.

טיסה נעימה לי :)

אני אחזור לכתוב יום שישי,ולאנשים המעטים הקבועים- אל תתגעגעו אליי יותר מדי ;)