הקדמה (אפשר פשוט לגולל למטה למקום בו כתוב- עיקר הפוסט):

ביומיים האחרונים היינו בחפירות ארכיאולוגיות בתל אסור (במסגרת בית הספר), אתר בו מקיימים חפירות קהילתיות. זה משהו שכל התלמידים מכל בתי הספר באיזור עוברים בכיתה ט'. הבצפר שלנו, בא אחרון למקום הפעילות.

ביום הראשון החלטתי להתנהג בהתאם לאופיי העצל ולעבוד עם מברשות של מטאטא, ופשוט לטאטא את מפלס השטח. זה היה פשוט משעמם ומשפיל. סתם התלכלכתי, היה לי חם (לא הזעתי, אני לא טיפוס שממש ממש חם לו), בהיתי באדמה וחשקתי כל כך במקושונים שהשתזפו לצידי בשמש. הוו, כה עז היה רצוני לאחוז בהם, ולקרוע את הצורה של הקיר מלא האבנים הזה. חוץ מכל התלאות האלו גם תקעו אותי עם הילדה שמשחקת אותה אילמת וילדה שרמת החיבור שלי איתה היא אפסית ..

יצאתי מהיום הזה בהרגשה של איכס .. ככה זה יהיה בארבעת הימים הבאים ? KILL ME NOW

ביום השני (אתמול) באתי אסרטיבית ! אין מצב שאני מטאטא עפר ואפר שוב פעם ! 
וכך היה. 
עברתי לשטח שהיה ממש מתחתיי, איפה שהשתזפו להם המקושונים רק יממה לפני כן (סתם, הם לא השתזפו להם .. יותר בכיוון של הזיעו בידיהם של שותפיי לכיתה, אבל ניחה)! זה היה נפלא- עד שהודיעו לי שאני חופרת עם מקוש גדול באדמה. הו לא, אין מצב שגוזלים ממני את עבודת החלומות שוב הפעם ! אז התחלתי לחפור, וממש בשקט ... בלי שישימו לב, הסבתי את עבודתי לסידור הבנקט (קיר) שישב ממש לידי, ידי אחזה במקושון המבוקש ועמלה קשה על הקיר. בסופו של דבר, עלו עליי, וסלקו אותי מהבנקט- אבל תחושת הסיפוק הייתה מענגת. נגשתי אל את חפירה שישב לידי והתחלתי לאסוף חול מכל משטח העבודה עליו היינו, הדליים התמלאו להם במהירות, והמחסור היה גדול- היה נחוץ במריצה גדולה ומישהו שייסחוב אותה. ישר נהייתי לאחראית הדליים. זה היה סיוט. אבל סיוט כיפי, מספק, משחרר, ואולי הורדתי כמה קילוגרמים עודפים. אחר כך חזרתי לחפור עם המקוש הגדול באדמה, ואז קליר, ואז לאתי חפירה, ואז לדליים שוב פעם .. וחוזר חלילה. אני לא אלאה אתכם בפרטים נוספים, אבל בקיצור, היום השני היה מוצלח ביותר. כל הבנים בסביבה (כלומר, כל הבנים בכיתה) הסתכלו עליי עובדת במרץ ופיותיהם נפערו, הבנות התנשמו והתנשפו כמו בהמות, ואני .. אני המשכתי בשלי. גיליתי בעצמי כוחות שלא ידעתי שקיימים בי, היה נורא מגניב .

מה שהיה פחות מגניב, היה הרגע בו גיליתי איך נראיתי .. הו אלוהים, הבנדנה על ראשי גרמה לשיערי להיות יבש כמו קש ופרוע יותר מהרגיל (והוא היה אסוף בקוקו.. אז.. כן), פני היו מלאות אבק וחול, ואפילו היה לי שפמשפם קטן נוסח היטלר. מביך. הציפורניים שלי היו מלוכלכות יותר מהרגיל (שזה נדיר ביותר), והג'ינס היה מלא בחול, אבק וטיפות של ארטיק רמזור. 
אם הייתי רואה את עצמי ברחוב הייתי מנחשת שאני פשוט גבר עם מקרה חמור של גינקומסטיה, זה היה פשוט מפחיד.  פתאום הבנתי למה הבנים הסתכלו עליי בצורה כזאת. בעעעעע.

עיקר הפוסט:

זה גרם לי לחשוב שוב פעם, על כמה הייתי רוצה להיות גבר:   

1. אפשר להתלכלך ולשים זין. זה גברי. זה מגניב. זה מראה שעבדת על השרירים שלך. 

2. לא צריך לנתח שום דבר בראש, הכל יותר פשוט וזורם, בלי יותר מדי דו- משמעויות.

3. לבוש נקי, מסודר או אופנתי נמצא רק בגדר המלצה.

4. הורדת שיער קיימת רק בשביל ענף הספורט שלך (שחייה, רכיבה..), כל עוד זה לשרירים- זה מתקבל על הדעת.

5. חצ'קונים הם רק עוד סימן לכך שאתה מתבגר.

6. הציפורניים שלך יכולות להיראות כמו ציפורניים של עז ועדיין להחשב לנורמליות לחלוטין.

7. לבוש חשוף לרוב גורר קריאות עידוד משאר בני מינך ולא ריכולים מלאי עקיצות- שהם, דרך אגב, לא שנונים במיוחד.

8. אין אצלך שידור חוזר של מלחמת ששת הימים פעם בחודש באיזור האיברים הפרטיים שלך.

9. אתה לא צריך לחרבן תינוק צווח דרך האיברים הפרטיים שלך.

10. אתה לא צריך לשים דבר שירים, יעצב, יגדיל או יקטין את האיברים הפרטיים שלך.

אתמול התחברתי לצד הגברי שלי (בערך), ואתם יודעים מה ? זה היה מגניב. 
אבל רגע לפני שהצלחתי ממש להתאהב בסגנון החיים הזה, נכנסתי למקלחת .. ריח השמפו נדבק לי לשיער, תחושת המשי של השיער אחרי שהוא סורק, הגוף החלקלק שאחרי זה .. הממ .. אולי אני עדיין לא מוכנה להיות גבר. אבל נחמד לפנטז ...

כמובן שאחרי היום המסריח הזה, עוד הייתי צריכה להגיע לשיעור בלט, שעליו, אולי אפרט בפעם אחרת ..

אז ... האם גם את או אתה מרגישים לפעמים שפשוט יותר נחמד למין השני ?

או, האם חלק מהדברים שרשמתי פה, הם סתם דברים שנראים לי, והם בכלל לא נכונים ?

ו ... עד כאן להיום, 
אלכס.
שנורא כיף לה במיטה עם המצעים המסריחים שלה שזקוקים להחלפה במיידי.

נ.ב. אחד הבנים אמר לי שהוא מאוד "נהנה" לראות אותי עובדת. אלוהים יישמור, זה מה שעושה לכם את זה ? אשמח לפירוט בנוגע לנושא. מדוע זה מה שעושה לכם את זה ? זה לא גברי ? אח.. שאלות שאלות.