לפני 19 ימים ארורים החלטתי לנסות להפוך לצמחונית ולנסות לעמוד במשימה
לחודש לפחות.
מן הסתם, לא הצלחתי לעמוד במשימה ונכשלתי אתמול בזמן ביקור אפלולי בשטחי האויב של הצמחונים- מסעדת ההמבורגרים שלי (כן, שלי!) BLACK (ושBBB ילכו ל .. אכול בבלאק) .
מכיוון שברכה החליטה לקלל אותי בביקורה, אמא חשה רחמים כלפי מצבי והחליטה לקחת אותי אל המסעדה האהובה עליי משכבר הימים (נו, בלאק !).
באתי לשם בכדי להתגבר סופית על בשר. הזמנתי בריז'יט ברדו (נו, ההמבורגר הצמחוני שאין לי מושג מה הביא לכך שייקראו לו כך) במצח נחושה, והלכתי להתפנות (מתוחכמת שכמותי) בזמן ההמתנה.
ההמבורגר המיוחל הגיע ואני, שכל כך התגעגעתי לטעם של בשר, לניחוח העסיסי שלו, לדרך בה הוא נמס בפה, רצתי לעברו במחשבה שבבלאק בטח יהיה תחליף הגון לבשר. אך לא כך היה חבריי, לא כך היה ! החזקתי את ההמבורגר (חסר הירקות והפירות למיניהם, אך מלא בחרדל ומיונז- בן אדם מגעיל שכמותי), ונגסתי את הביס הכי גדול אך חושני שיכול להיות.
אכזבה אכזבה אכזבה, מיד ירקתי (אבל בנימוס) את שאריות ה"המבורגר" המדובר וניסיתי להעביר את הטעם הנוראי בעזרת מיץ התפוחים שישב לו בנוחות לידי, במיוחד לכבוד מקרה שכזה – זה לא עזר !
מיד התחלפה אכזבתי ברגש אחר- כעס. החלטתי שהצמחונות הזאת יכולה להדחף לעזאזל אם אין תחליפים נורמליים לבשר ושכולם יכולים לאכול בריז'יט ברדו (כי תחת יותר טעים ואני לא סלחנית בנושא) , וכך, לאחר 18 ימים של סבל מתמשך הכולל הקאות (רציני שריח של גבינה בכיור מלא כלים מלוכלכים זה הדבר הכי מגעיל שקיים, ותזכירו לי גם לא לאכול ירקות ובמיוחד ברוקולי לעולם) ונפילות (חוסר וויטמינים למיניהם) אחדות, אכלתי את השווארצנגר הכי מסוקס, עסיסי וחתיך שיש. אם הייתי יכולה, הייתי מאבדת את הבתולים עבורו.
אז פעם הבאה שאני מחליטה לרחם על חיות כי הן פשוט היצור הכי חמוד בעולם, תזכירו לי שצמחונות פשוט לא מתאימה לי. פשוט ... לא.
ואם זה לא עובד, אז תזכירו לי שבטח עליתי כמה קילוגרמים בתקופה הזו מרוב הגבינה והפחמימות וזה בטח ישכנע אותי.