אני רוצה לשתף אותכם בדבר הכי מעליב שקרה לי בחיים.
וזו לא הפעם הראשונה שזה קורה לי. ואני יודעת שזה לא קורה רק לי.
ביום חמישי הלכתי לקנות בגדים, וכהרגלי הסתכלתי קצת במחלקת נשים ואז באופן טבעי עברתי למחלקת גברים..
לקחתי חולצה מכופתרת למדוד ובאותה שניה שהוצאתי את החולצה מהמדף 2 מוכרות קופצות עליי
"זו חולצה של גברים" אחת מהן אמרה "אני יודעת.." עניתי. כמובן שהמבט שלהן היה מזועזע.
התרחקתי מהן לכיוון תאי ההלבשה ושמעתי אותן מסננות "בוצ'ה" וצוחקות.
מדדתי את החולצה, ואז כל בחורה שהיתה בחנות הרגישה שזו "מחובתה" לבוא ולהודיע לי שהחולצה היא חולצה של גברים
ולא של נשים ושבעינייהן זה מזעזע שבחורות לובשות בגדי גברים.
לא עניתי.
אבל בלב רק חשבתי,
איך זה מרגיש לטרנסים\ות לקנות בגדים?
איך זה מרגישה להיות קוויר\ית וללכת לקנות בגדים ולהיתקל בכאלו תגובות?
באיזהשהוא שלב כבר לא היה לי חשק לקנות את הבגד, רק רציתי שייסתמו.
זה פגע, העובדה שכל אחד מה"נשמות הטהורות" שהיו בחנות, אפילו אחת מהן, לא היתה עדינה ומתחשבת..
כי מילא אם היא באה להעיר בשקט, גם זה פוגע אבל פחות, אבל לצעוק את זה..
הבנתי איזו חוויה נוראית זו ללכת לקנות בגדים עבור נערים\ות עם מגדרים שאינם תואמים את גופם.
זה בטח רק גורם להם לשנוא אותו עוד יותר.
אני יודעת שכשיצאתי מהחנות, כל המצב רוח שלי הלך, ואני עוד סתם בחורה שקונה בגדי גברים,
מה היה קורה אם הייתי טרנס? איך הייתי מרגישה אז?
למה אנשים צרי מוח מקובעים חושבים שזה בסדר להחליט שבגד מסויים זה לגברים ובגד מסויים זה לנשים?
אני יושבת וכותבת את הפוסט הזה וחושבת על אחד הידידים הכי טובים שלי. וכמה אני מעריכה אותו.
הוא עובר דברים כאלה בכל יום.
אם זה אנשים\מוכרים בחנויות שמסתכלים עקום על בחירת הבגדים שלו.
אם זה ההתלבטות בכל פעם מחדש האם להיכנס לשירותי גברים או נשים.
אם זה אנשים ברחוב שבאים ושואלים האם הוא גבר או אישה וחוסר הנוחות שלו כאשר הם מפקפקים בתשובתו.
אין דרך לגרום לאנשים להיות פחות מקובעים,
אבל אני חושבת שהגיע הזמן למחוא לטרנסים\ות\קווירים\ות כפיים.
לתת להם חיבוק.
לומר להם אתם מדהימים על כל מה שאתם עוברים, ואנחנו פה בשבילכם!
ולהפסיק לשפוט!
שיהיה גבר, שתהייה אישה, שת\ילבש מה שבאלו\ה העיקר שיחייכו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
they call me a freak