לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Be yourself, don't take anyone's shit, and never let them take you alive.


בלוג סתמי כזה... לפרוק קצת מהכל...

Avatarכינוי:  they call me a freak

מין: נקבה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2014

אין תקווה. אין מוצא. צריך לשבור את הקופסא


בוא, בן זונה, בוא ותגיד לי שאני כישלון
נראה כאילו המילה הזאת חרוטה לי על המצח ומהדהדת לי בראש מכל הפעמים ששמעתי אותה
גם כשהעיניים פקוחות והשמש זורחת הכל שחור
אני קבורה מתחת להר של בדלי סיגריות וחנוקה מעשן וריקה מתוכן
הלילה מביא איתו זעם שהופך לעצבות שהופכת לתקווה קטנה
תקווה שנעלמת כשהשמיים מתבהרים
להסניף עוד כדור כדי שיהיו לי סיוטים או להשאר ערה ולחיות בסיוט הפרטי שלי?
ברגע שאני חושבת שניקזתי את מאגר הדמעות שלי הן שוב באות לארח לי חברה
ואז אני שומעת את אותו השיר שוב ושוב, מחבקת כרית ספוגה וממלמלת את המילים שלו
וכל מה שהכרתי עד היום הולך וגווע מול העיניים שלי
ואני לא שייכת לשום מקום 
אנשים שמבינים אותי בסוף יתאבדו וישאירו אותי לבד בעולם הארור הזה
אנשים שלעולם לא יבינו בסוף יברחו וישאירו אותי עם הרגשה שהכל היה רק חלום וששוב התעוררתי למציאות שלי
ואמא אומרת לי להתאבד כי אני פגומה
ממש 'מפלצת בטעות', "חבל שנולדת" "לא רציתי שתצא לי בת כמוך״
באמת חבל.
נכתב על ידי they call me a freak , 20/5/2014 23:50   בקטגוריות שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: מתוסבכים , גאווה , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לthey call me a freak אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על they call me a freak ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)