Be yourself, don't take anyone's shit, and never let them take you alive.

I met a girl once who sighed and told me she was not lovely
and it confused me that she could not see the sunlight shining through her eyes

וזה באמת ככה. 
הכאב הרס ובנה את שתינו באותו זמן והפך אותנו למה שאנחנו היום.
אומרים לה הרבה שגם כשהיא מחייכת היא נראית עצובה
אני לעולם לא אפספס את ניצוץ העצב הזה בעיניים שלה... העיניים החומות המדהימות שלה
אבל הן לא סתם חומות, יש בהן משהו מיוחד, קשה להסביר
אני יכולה להסתכל עליהן שעות. להסתכל עליה שעות.
פעם היינו אומרות שנעבור לגור ביחד והכל יהיה בסדר. זה חלום שבור שחלקתי עם לא מעט אנשים
אנשים שדרכו עלי והמשיכו הלאה כמובן. בכל מקרה, אני חושבת שויתרנו
כל פעם שאחת מאיתנו מעלה את הנושא היא מקבלת כתשובה "כמובן" ציני
אני חושבת ששתינו מודעות לעובדה שזה הסוף. אם יקרה לה משהו, אני אדאג שגם לי יקרה משהו
"את הבנאדם היחיד שאני יודעת שתמיד יהיה כאן איתי"
אני כותבת את זה עם דמעות בעיניים. זה עשה לי תחושה נעימה כזאת של פרפרים בבטן
הקשר שלנו מסובך. קצת טראגי למען האמת. גרסת האימה של רומיאו ויוליה?
אני חושבת שלא נפגשנו במקרה, בדרך בין עזריאלי לסנטר
ואני אוהבת אותה, כל חלק וחלק "פגום" שבה, לנצח וגם אחריו.

ואם כרגע היא רוצה להיות חברה פשוט.. נחזור להיות חברות..

עד שנלמד לתקשר מחדש..

עד שנלמד לדבר מחדש..

ואז ניראה הכל מתפתח.. אולי לקשר שוב ואולי לא..

מבחינתי ננסה להכיר מחדש ונראה לאן זה הולך..