לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Be yourself, don't take anyone's shit, and never let them take you alive.


בלוג סתמי כזה... לפרוק קצת מהכל...

Avatarכינוי:  they call me a freak

מין: נקבה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2012

לפעמים פשוט עדיף לעצום עיניים ולהעמיד פנים שהכל בסדר


אפילו לא ענית כשאמרתי שפגעת בי

ניסיתי להיות הצד היותר בוגר

ולדבר עם החבר הכי טוב שלי ולסגור מעגל

גם אם לא נחזור לדבר

לפחות אוכל לפרוק טיפה מההרגשה המגעילה הזו..

כשהיית צריך הרמתי אותך

וכשאני צריכה?

את לא שם

 

ככה לא מתנהגים לאדם שתמיד דאג להרים אותך כל הזמן

כולה ביקשתי שתעני לשאלה אחת

בקשה יותר מדי?

כן

אבל ככה או ככה ענית

ענית לי עליה

 

וידעת שזה יקרה

ידעת שאת תתאכזבי שוב

וידעת שהוא בטח יהיה עם א במקום לתמוך בי כשהייתי צריכה.

 

 

שום דבר כבר לא יוצא לי מהפה.

כבר נמאסו הקללות

כבר נמאס הכעס

נמאס לי לבכות..

תעזור לי

תעזור לי עם הכוח להיות חזקה מולה

שהיא לא תצליח לשבור אותי

תעזור לי להשתקם ולשכוח

 

כי לא האמנתי שהחבר הכי טוב שלי יעשה לי את זה

לא ככה

לא שלא יהיה לו אכפת לתת לי להתרסק

לא האמנתי

כי זה באמת עוד לא קרה

 

לא ככה

 

 

וככה לא מתנהגים.


ובטח שאני לא צריכה את הרחמים שלו. או שלה.

אני אדם בוגר, לא צריכה אף אחד.


רק בלילה..

כשאני לבד במיטה..

אני אתן לעצמי להתפרק ולבכות ללא שליטה.

נכתב על ידי they call me a freak , 7/11/2012 16:12   בקטגוריות שחרור קיטור, פסימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: מתוסבכים , גאווה , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לthey call me a freak אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על they call me a freak ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)