תאהבו.

גנבתי את "חלום ליל קיץ" מהספריה של בית הספר נקווה שלא קלטו במצלמות.

הקטע במערכה השנייה שהלנה רודפת אחריי דימטריוס ואומרת לו שהיא אוהבת אותו והוא דוחה אותה שוב ושוב באכזריות,לדעתי הדיאלוג בינהם הוא הדיאלוג הכי יפה בכל המחזה.

"עשה בי כרצונך:הרחק אותי,הכה אותי,בזה אותי,הפקר אותי. 

אבל ברב חסדך תן לי ללכת אחריך.

לו אהיה עפר מתחת לכפות אהבתך-זו כל משאת נפשי-

וראה בי כלב מכלבי-ביתך." פשוט יפהפה.

להתמסר לגבר של אוהב אותך ולא יאהב.. זה כ'כ יפה ועצוב בו זמנית,בדיוק כמוני.

אחד השירים האהובים עליי ביותר.