יומנה של אומפה-לומפה.

אווופ' חיים מעצבנים שכאלה!!!! כל הקבועים התחפפו ורק אני נשארתי T___T .

אז היום הפ'רח עלה על האוטובוס שאני ובתדודה שלי עלינו עליו, הוא עלה עם כל החבורה המזדיינת שלו, וקרו דברים פשוט קורעייייים!!!! XD

אז הם התחילו לצחוק עם איזה הומו (הוא היה הומו, כלומר גיי) ואני לא יכולה לתאר את זה, פשוט מצחיק. חחחחח אני רק נזכרת אני מתה XD

ההומו הזה (הוא בן 31) התחיל לספר על החיים שלו והם התחתפו אליו ואחר כך תחקרו אותו וכאלה וזה היה בהומור בשבילם והוא חשב שהם רציניים והפרח התחזה להומו!!!!! זה הכי הרג אותי XDDDDDD אולי זה היה בעצם אחד המזדנבים אבל שיהיה.

אז... אחריי כמה שנים ארוכות של ניתוק כל קשר שהיה לנו אי פעם, הפרח דיבר איתי. מוזר. הוא זכר את השם שלי, ולא רק זה, הוא גם אמר לי,"אומפה, תסתכלי עליו.." והצביע על ההומו ההוא ואז המזדנבים התחילו לצחוק וגמאני צחקתי (ממש קצת) מולו, אבל אחר כך התחלתי להיקרע XD

אז עכשיו אני מבולבלת פי 2 .

הפרח שאולי מנסה איכשהו ליצור שיחה כלשהי איתי, האומפה המכוערת, למרות שהוא בקטע של מקובלות ופרחות ופקאצות, מבלגן לי תמוח. אז תפוזון נעלם קצת והוא מיד תפס את מקומו, והם ממש מתחרים זה בזה עכשיו בתוך הראש שלי.

כשאני מרגישה משהו מעבר להידלקות על תפוזון, הפרח ממלא לי את הראש. וזה לא שנדלקתי עליו שוב... אבל, פאק. פאק, פאק ופאק. כן נדלקתי עליו שוב. וזה כל כך מעצבן בגלל שכבר קרה שנדלקתי עליו והוא אכזב אותי. אבל יש לדבר הזה, ליצור הזה לב. כי הוא אכזב אותי, אבל הוא אמר את זה בצורה יפה ומנומסת, והוא לפחות ניסה שלא לשבור לי את הלב, כמו שהוא עשה בכל מקרה. והעיקר הכוונה. למרות שמבחוץ הוא נראה ערס עם גלאח בצד אליקס ועגיל בגבה, הוא חמוד מבפנים. אוי פאק, כ"כ לא רציתי שזה ייקרה עוד פעם. רק לא שוב.

עכשיו הפרפרים משתוללים לי בבטן. וזה בעיקר בגלל פרח. שיט. כל כך שיט.

אז אני ישתמש בפיתרון שכבר עזר לי פעם. הראשון שיציע לי (חה.) אני יהיה חברה שלו. אני מאמינה שהכל לטובה.

אני כ"כ קלה להשגה, וזה מעצבן. כי אני נואשת ומופקרת. ורק להיות כמו הזונות זה מה שחסר לי. אני פשוט.. הפרח.. תפוזון... גרררררר!!

אני מרגישה אליו משהו. וזאת לא רק הדלקות. ואני לא רוצה להרגיש, כי הוא שוב יאכזב אותי, ואני שוב יהיה בדיכאון, שוב ירעיב את עצמי, שוב ידרדר בלימודים ושוב ירגיש ריקנות ובושה, ושוב, אני ירצה לעבור בצפר,מה שהפעם לא יתאפשר ויגרום לי למעשים קיצוניים.

זהו, פרקתי. מוזמנים להגיב/להמליץ/להרשם למנויים למרות שאפחד לא יעשה אתזה, בטוחה ב-100 % טוב, נראלי שנותנים/ייתנו צחוק מעבודה, אז טסתי להתחל על הספה כמו איזה בטטת כורסא מפגרת.

The Umpa-Lumpa!(;

אם חשבתם שאני הולכת לדבר על הישרדות החרא בלבן הזה, תחשבו שוב.

אני מדברת על הביצ'פררר!!!! אז קלטתי שם פרחות, אבל הן לא נראות כאלה, הן דווקא די בסדר, אפילו נחמדות הייתי אומרת.

מצד שני, ככה היה גם שנה שעברה עד שכל הזונות האלה התחילו להציק לי ;~;

אז באתי לחפור לכם קצת על חיי האהבה המוזרים שלי!^^

טוב, אני כולה ילדה בחטיבה, אין לי עבר טראגי, או אהבות נכזבות (טוב, יש משניהם, אבל לא כ"כ הרבה..) אבל יש מה לספר ..

אז בימי קדם (יסודי) הייתי מאוהבת נואשות בילד בשם פ'רח כי ערס זה פשוט.. לא יודעת, כינוי לא מתאים. בקיצור, אני והפרח היינו ידידים מגיל צעיר והכלל ואז נהיינו חברים, עדיין בגיל צעיר. אחר כך, כשכל העניין של מקובלים-לא מקובלים התחיל להתגבש, הוא נהיה מקובל, אני גם קצת ואז נזרקתי (או הוטחתי, מה שבאלכם) אל תהום עמוק שנקרא "תהום החננות". אז פרח ואני ניתקנו קשר, ואז הגיע ילד חדש ליסודי. טוב, חדש-ישן, כי בכיתה ב' הוא חזר לאילת, מאיפה שהוא בא, אבל לא לפניי שנתיים ביסודי!^^

מיד, הוא התחבר עם פרח ועם זונזון, החבר הזונה של פרח, וקסמיי היופי והמקובלות עשו את שלהם. מהר מאוד, מצאתי את עצמי מעכלת את הפרידה מפרח, ומתאהבת בתפוזון, הילד החדש-ישן. נדלג קצת (קצת הרבה) ונגיע לסוף כיתה ו', על סף החופש הגדול. כולם מחכים בקוצר רוח לצלצול, ואני קולטת-תפוזון לא עובר לחטיבה שאני עוברת, אלא לאחרת. כולם שומעים את הצלצול וטסים החוצה, בעוד אני מנסה לעכל מה שקרה הרגע.

באחד מהלילות בחופש, חלמתי חלום. בחלום, אני ותפוזון חברים, ושנינו מודעים לכך. אנחנו הולכים יד ביד, ואפילו מתנשקים, ואפילו הרגשתי דרך החלום תחושה כ"כ ממשית ואושר כזה גדול שמציף אותי, כאילו שזה באמת קרה. ואז מצאתי את עצמי איתו, במדרגות בבניין בו סבתא וסבא שלי גרים. עם אותו הריח ששורר במדרגות כבר חמש שנים... ואמרתי לו, "תפוזון, אני.. אני עוברת ל_____ .. " (השם של החטיבה אליה עברתי.) בבכי, והוא אמר:"אני יודע.." וחיבק אותי חזק, ובאמת הרגשתי שיש מישהו בעולם הזה שמקבל אותי כמו שאני ואוהב אותי. פאקינג, אוהב, אותי. וזה למה התאכזבתי כל כך ואפילו נשברתי-כשגיליתי שזה היה סך הכל חלום. למרות שבתוך החלום, ידעתי באיזשהו מקום שזה, אתם יודעים, חלום. אבל..הנואשות, הרגשות..סחפו אותי פנימה. לא היה באפשרותי לצאת. לא רציתי לצאת.

והיום, עברתי לחטיבה בה הוא, תפוזון, נמצא. וראיתי אותו כמה פעמים בתחנת אוטובוס. ולא יצא לנו ממש לדבר, חוץ מאיזה פעם שבירכנו זה את זה לשלום. וזהו. ואני רואה אותו... ואני מרגישה משהו אליו. הוא כבר הספיק בשנתיים האלה להתרחק מאוד מזונזון ופרח, ואני לא יותר מקובלת ממנו, זה בטוח, אבל ככה זה נראה, כי אני חדשה והכל, ואפילו יושבת ליד אחת מהמקובלות באחד השיעורים איתה. אז אני מקווה שגם פה, קסמיי המקובלות יעשו את שלהם, כי משום מה, נדלקתי עליו מחדש. ו..אולי זאת סתם הידלקות חסרת פשר שתתפוגג בעוד כמה ימים, אבל אני מאוד, ואני מדברת לא על מאוד רגיל, אלא על מאוד מאוד מאוד רוצה שהוא יציע לי. הוא מסתכל עליי אחרת, אני מקווה שהוא מרגיש כמוני, כי לי אין, ובקרוב אני לא חושבת שיהיה, האומץ להציע לו, לכן אני בונה עליו. אני..מניחה שזה מובן, אחריי שנדלקתי עליו כבר פעם וחלמתי חלום משמעותי שכזה עליו, אז.. תפוזון? תשמיע קול..?

ה-אומפה (; (תנו לי הצעות! הלפ מייי!!)