יומנה של אומפה-לומפה.

אם חשבתם שאני הולכת לדבר על הישרדות החרא בלבן הזה, תחשבו שוב.

אני מדברת על הביצ'פררר!!!! אז קלטתי שם פרחות, אבל הן לא נראות כאלה, הן דווקא די בסדר, אפילו נחמדות הייתי אומרת.

מצד שני, ככה היה גם שנה שעברה עד שכל הזונות האלה התחילו להציק לי ;~;

אז באתי לחפור לכם קצת על חיי האהבה המוזרים שלי!^^

טוב, אני כולה ילדה בחטיבה, אין לי עבר טראגי, או אהבות נכזבות (טוב, יש משניהם, אבל לא כ"כ הרבה..) אבל יש מה לספר ..

אז בימי קדם (יסודי) הייתי מאוהבת נואשות בילד בשם פ'רח כי ערס זה פשוט.. לא יודעת, כינוי לא מתאים. בקיצור, אני והפרח היינו ידידים מגיל צעיר והכלל ואז נהיינו חברים, עדיין בגיל צעיר. אחר כך, כשכל העניין של מקובלים-לא מקובלים התחיל להתגבש, הוא נהיה מקובל, אני גם קצת ואז נזרקתי (או הוטחתי, מה שבאלכם) אל תהום עמוק שנקרא "תהום החננות". אז פרח ואני ניתקנו קשר, ואז הגיע ילד חדש ליסודי. טוב, חדש-ישן, כי בכיתה ב' הוא חזר לאילת, מאיפה שהוא בא, אבל לא לפניי שנתיים ביסודי!^^

מיד, הוא התחבר עם פרח ועם זונזון, החבר הזונה של פרח, וקסמיי היופי והמקובלות עשו את שלהם. מהר מאוד, מצאתי את עצמי מעכלת את הפרידה מפרח, ומתאהבת בתפוזון, הילד החדש-ישן. נדלג קצת (קצת הרבה) ונגיע לסוף כיתה ו', על סף החופש הגדול. כולם מחכים בקוצר רוח לצלצול, ואני קולטת-תפוזון לא עובר לחטיבה שאני עוברת, אלא לאחרת. כולם שומעים את הצלצול וטסים החוצה, בעוד אני מנסה לעכל מה שקרה הרגע.

באחד מהלילות בחופש, חלמתי חלום. בחלום, אני ותפוזון חברים, ושנינו מודעים לכך. אנחנו הולכים יד ביד, ואפילו מתנשקים, ואפילו הרגשתי דרך החלום תחושה כ"כ ממשית ואושר כזה גדול שמציף אותי, כאילו שזה באמת קרה. ואז מצאתי את עצמי איתו, במדרגות בבניין בו סבתא וסבא שלי גרים. עם אותו הריח ששורר במדרגות כבר חמש שנים... ואמרתי לו, "תפוזון, אני.. אני עוברת ל_____ .. " (השם של החטיבה אליה עברתי.) בבכי, והוא אמר:"אני יודע.." וחיבק אותי חזק, ובאמת הרגשתי שיש מישהו בעולם הזה שמקבל אותי כמו שאני ואוהב אותי. פאקינג, אוהב, אותי. וזה למה התאכזבתי כל כך ואפילו נשברתי-כשגיליתי שזה היה סך הכל חלום. למרות שבתוך החלום, ידעתי באיזשהו מקום שזה, אתם יודעים, חלום. אבל..הנואשות, הרגשות..סחפו אותי פנימה. לא היה באפשרותי לצאת. לא רציתי לצאת.

והיום, עברתי לחטיבה בה הוא, תפוזון, נמצא. וראיתי אותו כמה פעמים בתחנת אוטובוס. ולא יצא לנו ממש לדבר, חוץ מאיזה פעם שבירכנו זה את זה לשלום. וזהו. ואני רואה אותו... ואני מרגישה משהו אליו. הוא כבר הספיק בשנתיים האלה להתרחק מאוד מזונזון ופרח, ואני לא יותר מקובלת ממנו, זה בטוח, אבל ככה זה נראה, כי אני חדשה והכל, ואפילו יושבת ליד אחת מהמקובלות באחד השיעורים איתה. אז אני מקווה שגם פה, קסמיי המקובלות יעשו את שלהם, כי משום מה, נדלקתי עליו מחדש. ו..אולי זאת סתם הידלקות חסרת פשר שתתפוגג בעוד כמה ימים, אבל אני מאוד, ואני מדברת לא על מאוד רגיל, אלא על מאוד מאוד מאוד רוצה שהוא יציע לי. הוא מסתכל עליי אחרת, אני מקווה שהוא מרגיש כמוני, כי לי אין, ובקרוב אני לא חושבת שיהיה, האומץ להציע לו, לכן אני בונה עליו. אני..מניחה שזה מובן, אחריי שנדלקתי עליו כבר פעם וחלמתי חלום משמעותי שכזה עליו, אז.. תפוזון? תשמיע קול..?

ה-אומפה (; (תנו לי הצעות! הלפ מייי!!)