מיומנה של נערה מנצחת

אותם ימים אחרונים שעברו עליי

במעיין מוזרות טובה

הסתיימו בריקנות שמיד עם מחשבה אחת התחלפו בגעגוע עז אליו.

ימים שביליתי בצורה טובה

שתמיד הייתי יפה

התנהגתי בצורה שאופיינית לי

לא מי שאני מנסה להיות בשביל להרחיק אנשים

הכלבה שבתוכי משתתקת איתו.

ואני מי שאני

איזבלה של פעם

מתוקה, חייכנית, צחקנית

מעין מלאך של נחת.

ושנאלצתי ללכת

הרגשתי ריקנות

הלב שלי כאילו נדם

ואז שחשבתי שוב

התמלאתי בגעגוע קשה

והציפייה לפגישה נוספת

זה מה שמחזיק אותי מחייכת

כי מישהו ממתין לי

מישהו מצפה לי

בדיוק כמו שאני מצפה

רק פי 6 או פי אלף.

אז ריקנות ?.

או שמא געגוע ?

אני אלך על האופציה השנייה D;

שתהיה שנה טובה לכולם

ורק טוב (:

Lady_Isabella