הייתה לי היום פגישה
פגישה עם עובדת רווחה במחלקת נוער
דיברתי.
על מה שעבר עליי בחצי שנה אחרונה
מה שנראה כאילו לא יקרה לעולם
באמת קרה.
פתחתי את הנושאים הקשים
בפני אדם זר.
היה לי קשה בהתחלה
להגיד את המילה הנוראית שלי
המילה שמסכמת חוויה נוראית
דבר שלעולם לא אשכח
גם אם באמת ארצה.
היה קשה
הבנתי שהדברים המעיקים ביותר
אלו הזיכרונות הכואבים
הסיוטים שמתקיפים כל לילה
הידיעה שאני לא יכולה לעשות דבר
כי אני פשוט לא מסוגלת לכך.
ואני גם לא רוצה לבצע את אותן פעולות
אז אי לכך ובהתאם לזאת אין לי הזכות להתלונן
אלא לסתום את הפה.
אבל הזמן עושה את שלו
אולי הפצע הפעור בחזה יירפא
אבל הזכרונות תמיד יישארו שם
בין אם רדומים או נשכחים
הפצע יישאר עם תפר חלש\חזק
זה תלוי בי.
אבל היי
לפחות אני מתקדמת D:
ואני מרגישה שהכל משתפר לאט לאט
אין רגרסיה
רק צעדים קדימה !
שתהיה שנה טובה
ומתוקה D:
Lady_Isabella