מיומנה של נערה מנצחת

אפשר לנחש לבד שהמשמעות היא פטור מהצבא..

היום, אחרי 4 חודשים של המתנה וציפייה

המון צווים חוזרים לוועדות רפואיות

המון המון מחשבות של

"יגייסו אותי"

"לא יגייסו אותי"

הגיע היום המיוחל.

הגעתי לתל השומר קצת לפני הזמן

הכניסו אותי ואת אבא שלי מידית.

נרשמתי בדף, לקחו ממני תעודת זהות

ופשוט לשבת לחכות.

חיכיתי אולי 40 דקות שנראו כמו נצח

נצח לציפייה.

שקראו לנו נכנסנו לחדר

עם 2 בחורים מבוגרים

לבושים בבגדים רגילים.

לא חיילים או רופאים.

אנשים רגילים.

הייתי פחות מחמש דקות בתוך החדר ואלו המשפטים שנאמרו:

הבחורים: "אתם מודעים לכך שיש המלצה לשחרור משירות?"

אני ואבא שלי: "כן, אנחנו מודעים לכך"

הבחורים: "אז בבקשה, הנה הפטור מהשירות הצבאי. יום טוב ולהתראות".

אני לא יכולה לתאר במילים כמה ברברי זה היה

שני משפטים שהם אמרו

שנאמרו בברבריות מזוויעה.

לא היה לי צ'אנס לדבר

לא להביע עמדה

לא לבקש

לא לנסות

לא להגיד.

פסלו אותי מידית באופן אכזרי כמו שחיטה מהירה.

את האמת ?

הם יכלו לעשות את זה בצורה הרבה יותר טובה

ובכלל הרבה יותר נעימה לצד השני שמולם.

אז כן, התבאסתי רצח מהיחס המגעיל שקיבלתי

ומאז שאני בבית כבר 4 שעות לא קמתי מהמיטה.

כן, עצוב לי, כן אני מאוכזבת, כן רע לי.

עצוב לי שהתייחסו אליי כמו לחיה מצורעת שצריכה להיות

מסולקת מהבית למקלט לבעלי חיים.

כן, זה מרגיש רע.

אבל יעבור.. אין ברירה.

אז כן

קיבלתי פטור משירות בצה"ל

אני סיימתי להילחם

הבנתי שזה לא יעזור לי בכלום

ואני אלך ואעבוד

ואעשה שירות לאומי

במקום שאני באמת רוצה

במקום להיות איזו ג'ובניקית זוטרה

שמכינה קפה לאיזה מפקד שמן

ומסיימת בכלא כי נמאס לי יום אחד

והחלטתי שהקפה לא יהיה בכוס אלא

על הפנים של המפקד.

עדיף להיות בשירות לאומי

מאשר בכלא צבאי.

שיהיה לנו המשך שבוע...

מתוק וקסום שכזה ^^

מקווה שאקום מהמיטה ואתגבר

על כל הדיכאון הסתמי הזה.

Lady_Isabella