מיומנה של נערה מנצחת

שנה וחצי שידעתי את שמו..

שמו של אותו נער שתקף אותי ברחוב

אותו נער ש-45 דקות התעלם מתחנוניי ללכת הביתה לאחיותיי

אותו יום שחור שבמשך 45 דקות רק רציתי למות..

לא נאנסתי לגמרי.. עברתי תקיפה שזה נקרא בימינו "ניסיון לאונס"

שנה וחצי שניסיתי להדחיק

שנה וחצי שניסיתי להרחיק

שנה וחצי לנסות להתנהג כאילו לא קרה כלום

שנה וחצי לבכות בלילות כי אין צ'אנס שלא לזכור את הכל..

היום לקחתי את עצמי בידיים אחרי שחברה טובה אמרה לי

"את הבנאדם הכי דורש צדק שאני מכירה.. איפה הצד שלך ובשבילך ?!"

הבנתי שזה לא ילך מעצמו, ושזה לא ייעלם לבד וכמה שאנסה להרחיק

זה תמיד יישאר לי בתיבה הקטנה שמעל הלב..

אז היום, הלכתי למשטרה ומסרתי את שמו

אחרי שהתיק נסגר מחוסר ראיות פתחתי אותו מחדש

נתתי פרטים מלאים, לא חזרתי על התלונה הקיימת

מסרתי שם פרטים, התיק נפתח מיידית לחקירה

וחצי דרך כבר עברה לה...

החצי השני זו רק ההתחלה של התהליך השני

אני לא יודעת מה יקרה הלאה,

אני יודעת שיביאו אותו לחקירה

אולי אצטרך למסור עדות שנייה

אולי זה יגרר למשפט

אולי לא

אולי אצטרך להעיד בפני שופט הכל שוב

אולי אצטרך לשחזר הכל מהתחלה

ואולי לא

אני עדיין לא יכולה לדבר על כל מה שעברתי שם

לא מסוגלת לפתוח את אותה תיבת פנדורה שחורה

לשחזר הכל מההתחלה במילים

לתאר מה היה שם, ואת האנשם שחשבו שזה מצחיק לעמוד להסתכל

ואפילו לצלם (אם זיכרוני אינו מטעה אותי)

אני לא יודעת אם אני היחידה שהותקפה ע"י אותו נער

אולי אני היחידה הראשונה והאחרונה

אני רק יודעת

שהוא לקח ממני דברים שלא אוכל להחזיר לעצמי

כמו את הפרנויות שהתפתחו אחרי מה שעשה לי..

ניטופוביה וקלסטרופוביה הראשונות שהתפתחו לי..

אחריהן פחד ממגע בכל הגוף כמעט מבני המין השני

הפחד שמישהו ישב מאחורי ולא אוכל לזוז סתם ככה

החוסר יכול להיות בסדר שמישהו נוגע בכתפיי או בגבי

ועוד כמה דברים שהתפתחו עם הזמן של ההדחקה

אני מקווה שהתהליך הזה שעומד לקרות ולהתחיל

ייגמר מהר מאוד כמו שאני מקווה ורוצה שייגמר..

עם הצדק על כף המאזניים לטובתי.. שאוכל לסגור את אותו מעגל

שהותיר חור בליבי עם תיבה שחורה חצי פתוחה.

עשיתי את הצעד הזה

הצעד שהפחיד אותי נורא

הצעד הזה שאני יכולה סוף סוף

לעמוד מול העולם ולהתגאות בעצמי

ולדעת בתוך ליבי

שאני לא הקורבן

שאני זו שמנצחת כאן

אני לא נופלת לתוך תהום של ייאוש

אני מתמודדת עם הפחדים והצעדים הענקיים

ומקיימת את הדברים שיעשו לי טוב

כי נמאס לי לשבת נערה קטנה

מפחדת בתוך תהום של חשיכה 

עם הרבה כעסים, פחדים, וחששות.

הגיע הזמן לצאת מהפחד

ולהתחיל לחיות

ולסגור את המעגל שמחשמל את גופי

ומזהם את מחשבותיי ויכולותיי.

שתהיה לכם חזרה קלה ללימודים,

מקווה שניצלתם את החופש הזה עד הסוף 3>

AnnaDean_Slytherin

הפוסט הזה מוקדש לחברה שלי, שבלעדיה לא הייתי עושה

את הצעד הזה למען טובתי האישית..

נערה מדהימה, קולנועיסטית מובחרת שיודעת להכניס היגיון

בראש של אנשים שמפחדים מהצעד הנכון.

תודה לך על הכל, אני לא יודעת מה הייתי עושה בלי השיחות שלי

איתך <3

עריכה 17.12.2012

21:56

רק אתמול הגשתי את שמו

וכבר היום מצאתי את עצמי 4 שעות בתחנה

צלצלו אליי בזמן לימודים, לא עניתי..

אמא שלי התקשרה אחרי שסיימתי

קראו לי להתעמת איתו, אחרי ויכוח של כן לא

ולמה לא, מצאתי את עצמי על האוטובוס בדרך לתחנה

מוכנה להתעמת ולהגיד מה שקרה... עוד פעם.

אמרו לי שהוא נעצר, ושצריך לוודא כמה דברים טכניים

אחרי שתחקרו אותו יום שלם הגיע תורי

נתתי עדות שנייה, תמונות, חתימות

ויש זיהוי ודאי...

כל כך קשה לשחזר הכל, להיזכר בכל אותם הרגעים

בהם נהרסו לי החיים במובן כלשהו בגלל אותו אדם

שחשב שזה מותר לו לכפות עצמו עליי..

כיוון שיש זיהוי תמונתי, לא הייתי מוכרחה להתעמת עימו

אז בחרתי שלא להתעמת איתו, כי ידעתי שלא אוכל

ואקבל רגליים קרות ואגיד שטויות ואולי דברים לא נכונים

מהפחד שישלוט באותו מקום וזמן..

מחר בבוקר, התיק נמסר לפרקליטות...

או שזה יתגלגל לכתב אישום, ומשפש ותהליך ארוך

שאלוהים יודע כמה זמן ייקח..

או שהם יחליטו שהם סוגרים את התיק

מסיבות שלהם..

ואז כל מה שעשיתי.. הלך לפח.

כל החוויה הזו, השחזורים, הסיוטים, הבכי

הכל יילח לכל הרוחות...

מקווה שלא אצטרך להתמודד עם זריקה לפח

של דבר כזה שנאלצתי לעבור

ולשחזר יותר משלוש פעמים

בשעה וחצי שעתיים.

המשך שבוע טוב לכולם..

אני יודעת ששלי כבר לא יהיה כזה טוב

כמו שחשבתי שיהיה...

AnnaDean_Slytherin