בני אדם הם כמו דולפינים, כשהם נכנסים למים הם נרטבים.

17.12.10
זה היה לילה חורפי ואפל, עוד ערב יום שישי שביליתי בבית מול המחשב. אבל הערב ההוא היה שונה מכל האחרים, זה היה הערב שבו ראיתי את הפרק הראשון של קורושיטסוג'י (שבכלל לא אהבתי אגב) וניפתחתי אל עולם האנימות והמנגות ו"בואו נקנה כובע עם אוזניים ונלך לחבק אנשים שאני לא מכירה בכנסים והוא בכלל לא בן 40, הוא בן 36!!!"
זה די עבר לי אחרי חצי שנה אבל זה עדיין תאריך ראוי לציון.
כל זה דפק לי משהו בשכל.
אחרי שסיימתי לקרוא את תמונתו של דוריאן גריי הדבר הראשון שעשיתי היה לחפש בגוגל "dorian gray yaoi fanfic".
וכשהבנתי שאין לי מה לעשות יותר בכנסים, הצתרפתי לאירגון מאסיבי של גניבת מנגות, ועוד.
אני לא גאה בזה.