יש לי מגן עוד שלושה ימים
וחם לי וקר לי ואני לא מבינה כלום
וזה עוד שלושה ימים
בא לי להקיא
והמורה לפיתוח קול מתקשרת
ומתחילה לתת נאומים
על כך שאני לא מתאמצת
ולא אחראית
וחסרת מוטיבציה
ושיש לה תלמידה שרק מחכה שאני אפרוש
גאד דאמט, את תמיד יודעת איך לגרום לי לרצות לבכות גם אם אני מה זה לא במצב רוח
והלוואי שישבצו אותי לעבוד בפסח
אפילו שיעלו אותי תפקיד
אני רוצה להילחץ ואני רוצה להשקיע בזה את כל כולי
ולשכוח מכולם ומהכל
ובערב לבכות בגלל מדריכים מטומטמים
ולא בגלל חברים מטומטמים
כשהחניכים יבואו אליי כשרע ויסמכו עליי בהכל
כי אני המדריכה הכי מגניבה שיודעת להתחבר עם כולם
ולאהוב אחד אחד
אני רוצה להקיא
באמת
אני מרגישה חולה ואני לא מצליחה להתכונן כמו שצריך
איך אני שונאת גיאומטריה
בסיוטים הכי גדולים שלי