לאחרונה התחלתי לצייר. הייתי כשבועיים בבית והייתי צריכה משהו שיפיג את הדיכאון והמרמור שמתעצמים כשנמצאים כל כך הרבה זמן במקום אחד בחוסר מעש משווע. ציירתי שני ציורים על קנבסים, הראשון הוא ציפור בשם טוקן, צבעונית ויפה עם מקור משגע. הציור השני הוא של ג'ון לנון, שאותו ציירתי בשביל מישהו. כשסיימתי את שנייהם, אחרי השקעה גדולה והרבה עבודה, הרגשתי שאני הרבה יותר אוהבת את הציור השני. את הפורטרט של ג'ון. הבנתי שאני הרבה יותר גאה בציור הזה, ויותר מחוברת אליו, כי ציירתי אותו עם רגש. היה מעורב רגש בציור. ציירתי אותו בשביל מישהו כמתנה והמון דברים התנקזו ממני אל תוך הציור הזה והפיחו רגשות במשיכות המכחול המרקדות על הקנבס. הרגשתי איזה מדהים זה לצייר, ליצור, לברוא יצירה מתוך תחושות ורגשות שמכוונים למישהו ונמצאים אצלי בגוף כלפי מישהו. מתוך המחשבות האלה הבנתי שזה לא רק הציור, זה כל דבר. כל דבר שאני עושה בשביל אנשים אחרים, שאני אוהבת, יוצא טוב יותר (גם אם פחות טוב בתכלס) ממה שאני עושה לעצמי כי אני שולחת את היצירה עם רגשות ותחושות ואהבה. הכוונה היא שהמרכז הוא לא באיך אני מציירת או מה יוצא בסוף, אלא מה שאני מרגישה תוך כדי הציור, מה מתחולל בי שעת היצירה. זה עשה לי ממש טוב להבין, בעיקר להרגיש. מאד התחברתי לציור, אבל התמכרתי לתחושה שהסבה לי עבודת הציור בעצמה, וזה נפלא כמה שזה כיף.

 בהתחלה התלבטתי אם לשתף את הציורים, בסוף החלטתי שכן.

שנייהם מצולמים באיכות גרועה ונראים אחרת במציאות, חבל לי שאין דרך אחרת להציג אותם. אבל ניחא.

הטוקן. מי שמכיר אותי יודע שאני מאד אוהבת ציפורים, כל ציפור שהיא. לא פחות משאני אוהבת ציפורים

אני אוהבת לצייר אותן. זה אחד מהנסיונות הראשונים שלי, ובסופו של דבר חיבבתי את מה שיצא והטוקן המקסים מצא

את מקומו בספריה שלי.

ג'ון לנון. הרעיון לא שלי במקור, אבל אני מבסוטה ממה שיצא. טוב, כבר קראתם על חווית הציור הזה.

יש כבר עוד כמה ציורים בדרך. זה ממש הקטע שלי בתקופה האחרונה, לצייר מלא.

אבל נחמד שיש במה להתעסק. אולי אפילו אעלה דברים נוספים.

 __

 במשך כל השבוע האחרון, אם הייתי רואים אותי,היה אפשר לשתות אותי עם קשית מרוב שנמסתי בחלק מהזמן.הרבה דברים מתחוללים אצלי בימים האחרונים בלב אבל בעיקר בבטן,זה השלב הזה שהכל מתהפך ובועט ומשהו קורה. משהו קורה ואין לו שם אבל יש לו נוכחות משוגעת.אלדר אמר לי שאני בעננים, אמרתי לו שאולי זה נכון, אבל גם מהעננים אני מנסה להיות מחוברת לעצמי. הרבה דברים. הרבה דברים טובים משרים עליי אווירה נעימה, מחשבות עליזות, בטחון מסויים.ובעיקר קצת רוח חדשה במפרשים שכבר קצת עייפו מלחוג סביב אותה סערת רוחות. 
You're really easy to love
When I can't take it
'My heart is achin
You're really easy to love http://www.youtube.com/watch?v=40eP9Wsfphg שיר נפלא, באופן כללי אבל לרגעים כאלה במיוחד.  בלי קשר, שבועיים לפרק משימה.אומייגאד.