לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

פטפוטים, בלבוש, קוקו, שפיץ!



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2012

יום האהבה העברי


אני מניחה שרובכם העברתם את היום הזה עם בן או בת זוג, באיזה דייט רומנטי או סתם בלשבת על הספה ביחד בלי לדעת בכלל שט"ו באב הגיע.

אני רק יכולה להגיד שאלו לא בדיוק היו התוכניות שלי. (במיוחד מהסיבה הפשוטה שאין לי בן זוג.)

אז ככה...

יום חמישי:

להתעורר בבית של החברה הכי טובה שלי.

לחזור לבית שיש בו חמישה פושטקים מחוללי אי סדר - אח שלי וחבריו.

לארוז תיקים ליומיים.

לתפוס טרמפ למושב שבו אבא שלי גר.

ללכת לחזרה לקראת ההופעה של הערב למחרת.

לחזור הביתה ולהחליף בגדים למשהו קצת יותר רשמי מפיג'מה.

לרוץ לבית של השכנים שאיתם אני נוסעת להופעה של עידן רייכל.

והנה אניבהופעה של עידן רייכל.

לפגוש שם חברים ולשבת איתם על הדשא.

לצרוח בכל הכוח כל שיר שני.

לחזור הביתה וללכת לישון.

יום שישי:

לקום בבוקר, ולגלות שהקדימו את החזרה בשעה.

ללכת לחזרה, ולגלות שאין לי קול בגלל ששרתי אתמול בלילה כמו משוגעת.

לחזור הביתה לאכול ארוחת צהריים, ולגלות שאני פשוט לא מסוגלת לאכול מסיבה לא ברורה כלשהי.

לחזור למקלט שבו אני עובדת עם שאר ה'להקה' שלי, כדי להעביר את הציוד למעיין של המושב - המקום שבו עושים את האירוע.

באלאנס לקראת ההופעה.

חוזרים הביתה להתארגן לפני שמתחיל האירוע.

בשש וחצי לחזור למעיין.

מוגשת ארחות ערב, אבל אני עדיין לא רעבה.

קבלת שבת קהילתית.

כמה טיפת רסקיו לפני ההופעה.

ה'מנהל' של הלהקה מברבר קצת בשכל, ומציג את חברי הלהקה.

ארבעה שירי אהבה ישראליים, והצלחתי גם להתבלבל בדרך.

יורדים ממבמה, אבל הערב לא נגמר.

המון מחמאות מכל הכיוונים, בעיקר מאנשים מהמושב שמכירים אותי כבר שנים.

ילד קטן ניגש אלי כשאני עומדת עם עוד שניים שהופיעו איתי ומבקש חתימה, אבל אין לי במה או על מה לחתום לו,אז אני רק שואלת איך קוראים לו ומנסה להיות נחמדה.

צחי הלוי עולה לבמה אחרינו, וחוץ מחבורה של בנות  12 אף אחד לא ממש יודע מי זה. מסתבר שהוא היה ב-The Voice.

אחריו ערב שירה בציבור, ושוב שרים בכל בכח, הפעם עם אמא.

ברבע לאחת עשרה על כבר על האוטו. בדרך לערב שירה אחר.

מגיעים לערב השני - שסבא מעביר - ונחשו מה? שוב שרים. בשלב הזה כבר כואב לי הגרון.

סוף כל סוף אני אוכלת משהו מהכיבוד, אבל עדיין קצת בכל, ויש לי בחילה מוזרה שכזאת.

המון מחמאות מכל הכיוונים, בעיקר מאנשים שמכירים את סבא כבר שנים.

ו... הביתה.

השעה שלוש וחצי כשאני נכנסת למיטה.

חושך.

מסך.

 

לפעמים גם לילדות בנות ארבע עשרה וחצי יש ימים מטורפים יותר מללכת לבריכה עם חברות.

נכתב על ידי Mind Dancer , 4/8/2012 17:44  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  Mind Dancer

בת: 28




הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , שונות , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMind Dancer אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Mind Dancer ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)