עוד יום אהבה חלף וזה הופך את זה ל 17 שנים ברציפות של רווקות . טוב עם לדייק 15 שנה מכל זה לא באמת נחשב . שלא תבינו לא נכון ..אני לא רואה בחג האבה יום מיוחד כל כך , הוא פשוט שם בישביל להזכיר לך למה אתה אוהב . אז כן השנה הזאת שונה כי הפעם היה לי עם מי לצאת , אבל ביום ראשון גיליתי מחברה שלי שאותו בחור הזמין אותה יום קודם והיא סרבה. אף אחד מהם לא יודע ש אני יודעת . אבל זה גורם לי לחשוב אל הכל מחדש ,אני בת 18 בחודש הבאה ואני לא יודעת מזה הרגש הזה אהבה -אני לא יודעת איך זה לאהוב אני לא יודעת איך זה כשאתה מסתכל על מישהו במבט הזה שאני רואה את ההורים שלימסתקלים אחד על השני -מבט אוהב. אני אפילו לא יודעת איך זה כשאתה אתה רק רוצה לעשות טוב לצד השני ,כל מה שאני יודעת זה משחקי אגו מפגרים איך לא לצאת מובכת ליד מי שכיביכול החבר שלך.
אז כן הבחירות שלי היו גרועות אבל ברצינו כל ה8 ( 7 עם לא מחשיבים אותו)
בהחלט אהבתי אנשים אנשים שמערכת היחסים איתם נגמרה תמיד בצורה לא נחמדה . יש לי אחד שאני חושבת עליו תמיד אנחנו פרודים כבר שנה ורק עכשיו אנחנו מדברים בהכי פתוח בלי משחקי אגו בלי שטויות . אני חושבת שזאת אהבה אבל כל כך התרגלתי שהוא שם בראש שלי מחכה שאני החשוב עליו שוב שאני כבר לא מתייחסת לזה.
אני אוהבת את כל הקטע הזה של מערכות יחסים ,של הלהיות ביחד אבל לצערי אני לא יוכלה בשלב הזה של החיים שלי להגיד שבאמת אהבתי מישהו .
אני רואה את החברים שלי מתאהבים ,אני שומעת את הסיפורים שלהם אל כמה שטוב להם . הבחור שתמיד מתקשר לחברה , הבחורה שכבר בגיל 18 יודעת שהם הולכים להתחתן .אפילו באותה תקופה שאחותי תמיד סיפרה לי אל החבר שלה קינעתי , אני לא יכולה שלא .אבל שמחתי ,שמחתי בישבילה שיש מישהו שדואג לה שאוהב אותה .
אז בכל זאת מזה הרגש הזה שכולם קוראים לו אהבה ,למה הוא טוב ולמה הוא רע ? למה אנחנו תמיד חושבים על זה למה אנחנו רוצים את זה?
אני רק מקווה שאני לא הפגע בעתיד רק כי עכשיו אני פוחדת מהרגש ,אני פוחדת להרגיש אותו אני פוחדת שאני העשה צעד לא נכון לכוון מערכת יחסים שנועדה לגיאנום ,ויתרתי על הבחור מיום שישי ,ויתרתי על יזיז שהיה לי -שאגב כם יכולנו להיות ביחד אבל אני פוחדת ,פוחדת ממנו פוחדת מהסביבה שמכירה את שנינו . יזיזים אמורים להיות משהו כיפי משהו שאפשר לברוח עליו ובמקום זה אני רק בורחת.