אנחנו אנשים של סטיגמות. שאנחנו מטיילים בעולם או פוגשים אנשים מכל מיני מקומות אנחנו באים עם ציפיות, שבדרך כלל ,באופן לא מפתיע, לא תואמות בשום צורה את המציאות. לא, הסיני לא אוכל רק אורז, לא , היפני לא לובש רק קבקבי עץ בבית שלו (אם כי הבן שלו כן משחק במשחקי סומו יפנים בwee), לא, האוסטרלי לא גולש, לא, הבריטי לא אוהב רכיבה על סוסים, לא, הסקנדינביות לא כולן בלונדיניות עם חזה גדול ( אבל הן לא מכוערות בכלל...)
ואז הבנתי, שאני לא היחידה שהגיעה עם סטיגמות מהבית...
ואני לא מדברת איתכם על השאלות ששואלים אתכם בטיול תרמילאים בהודו, במסעדה בפריז או בכנס המקצועי מהעבודה בארה״ב:
- ״לא, אני לא מפחד לצאת מהבית״
-״ לא, אנחנו לא רוכבים על גמלים״
- ״ נשבע לך שיש ערבים ישראלים והם גרים לידי, הולכים איתי לקניון, לאוניברסיטה, לים ולכל מקום..״
אלו שאלות של מתחילים...
בתחילת השליחות הזמינו אותנו לכמה ארוחות ערב ומנגלים, סליחה ברביקיו.
באחד היה ארוחה חלבית של פסטה וגבינות ( יאמי אבל מאוד לא אופייני לאמריקאים)
בשני ביקשו מאיתנו להביא את הבשר שלנו איתנו ( חשבנו, נו בסדר, זה כזה כל אחד מביא מה שהוא אוהב)
בשלישי גילינו שאף אחד ( ויש פה 60 ומשהו מדינות), לא יודע/ חשב אי פעם להשתמש במנגל על גחלים ( טוב שלא נראינו פרימיטיביים, היהודים האלו, באו מהמדבר עם הגחלים שלהם...)
והשיא היה אצל היהודים ,בשישי בערב, הוציאו עבורנו את ערכת הנרות שבת, המוציא ועוד כל מיני דברים שהעלו אבק על איזה מדף...
יום אחד נסענו ברכב, ואז... זה היכה בי! הם חושבים שאנחנו דתיים!
עושים לי ארוחה חלבית כדי לא לבשל בשר לא כשר, שאני אביא לעצמי את הבשר ״שלי״ לעל האש...
לשיר שירי שבת באנגלית.... ואז נתגלתה בפניי המשימה האמיתית שלי השנה ( בכל זאת אני צריכה לעשות משהו עבור המדינה בחזרה כי קיבלתי שנת חופש הזאת, לא?)
אז מה חושבים עלינו?: ״הישראלים היהודים האלו, הרועשים, תמיד נכנסים לי באמצע המשפט, חושבים שהם חכמים , האנשי עסקים ( מתעלמת מעניין האף הגדול), תמיד הם מאחרים, תמיד עושים מלא ילדים ( 2 פה זה התפרעות....) , תמיד הם משאירים את הילדים שלהם והולכים ( !!! חוצפה באמת שאין לתאר :)), תמיד הם חושבים שהם יודעים הכי טוב״.
עם כל אלו, אני יכולה לחיות, בכיף אפילו!
אבל להסביר להם את מורכבות האוכלוסייה שלנו ( הרוב לא דוסים מה לעשות), יחסי דתיים- חילונים ( בכל זאת בעלי גרם למשבר הדרת נשים הגדול מזה 50 שנה, המעמד מחייב) מה זה חרדי ( מנקודת מבט שלי כמובן) , ולמה לעזאזל אנחנו קיבוץ גלויות ( למה את רוסיה והילדה שלך בלונדינית והישראלי הקודם שהיה פה היה מרוקאי?)- זאת העבודה האמיתית.
לבסוף החלטנו קודם כל לדאוג לדברים החשובים בתדמית שלנו והזמנו כמות גדולה של אנשים לעל האש אצלנו, אם כי הבעל נשבר וקנה גריל אמריקאי לתפארת מדינת ישראל.
ודרך אגב רק למען הרקורד: הצרפתי באמת לובש פולו ורוד ושותה שמפניה כל היום, הקנדים באמת חננות- על, הגרמנים באמת חושבים את עצמם למרכז היקום, ולבריזלאית חבריי, אכן יש תחת גדול....
Dorothy in wonderland
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Little Dorothy