אוגוסט 2010, road number 1, California בין סן דייגו ללוס אנג׳לס, פקקים, חם!
הבעל, הקטנה ( שכבר גדלה מאוד מאז) ואני, מזדחלים לנו בפקקים של אלו שהמציאו את ה5 נתיבים והטראפיק. חשבנו שאנחנו נורא מגניבים והסכמנו לקחת את המכונית BMW ספורט של הדודה והדוד, מה שהתברר כטעות חיינו. אם עברתם את גיל 30, יש לכם כיסא תינוק/ילד באוטו ואתם במדינה זרה, אני מתנצלת להיות זאת שמספרת לכם ש...מכונית ספורט זה כבר לא בשבילכם.
אז היה מאוד צפוף, אנחנו מתקרבים לעצירה המיוחלת ( סניף מקדולנד שנראה לנו באותו הרגע אטרקטיבי כמו שגב אקספרס מרוב רעב) , ואז זה קורה... הבלונדה מודיעה לנו בפרצוף מנצח כי היא הכינה לנו הפתעה שדורשת מספר רב של מגבונים כדי להתגבר עליה.
אין בעיה! אמרתי לבעל, מרחוק ראיתי שלט מתנוסס על מבנה גדול, ואמרתי לעצמי שבטוח מדובר באיזה סופר, כל-בו או Carrefour , על השלט נכתב באדום : Costco.
התחלתי בצעדה דרך כמה וכמה חניונים רחבים, כבר ציינתי שהיה חם?, עד אשר הגעתי למבנה המפלצתי. ראיתי עגלות סופר ושמחתי שהגעתי למקום הנכון.
התקרבתי לכניסה ואז,
עצרה אותי מאבטחת גדולת מימדים ( הכוונה היא לכל המימדים, משהו יותר מאיים ממאבטח הקניון הטיפוסי שלנו...)ושאלה אותי בתקיפות: ״ יש לך כרטיס מועדון?״ ( מינוס המבטא הרוסי כמובן..). ניסיתי להסביר לה בישראליות טיפוסית שאני צריכה רק מגבונים ואני מבטיחה שאני יעשה זאת מהר ואף אחד לא ישים לב....
בבושת פנים חציתי בחזרה לכיוון המקדולנד את החניונים.
נשבעתי לנקום
והינני, בדיוק שנתיים אחרי, חצי אזרחית אמרקאית לשנה, ורגע הנקמה מתקרב. עוד טרם הגעתי דאג הבעל לכרטיס חבר מועדון עבורנו כדי שנוכל להיכנס לCostco. לאחר חודש מצאנו את הבוקר הנכון ונסענו כל המשפחה לקניות, למלא את עגלתנו ורכבנו ( הגדול) ברשת הנכספת.
מה אני אגיד לכם... אכזבה! (תדמיינו את זה בקול של קיציס מתקופת חלומות בהקיציס..).
זה כמו להיכנס לרמי לוי פינת מחסני מזון בעיצוב של סניף בני ברק ( לא קניון איילון, בני ברק באמת!)
נראה כמו המחסן שלי במפעל ביום בו לא עשו סדר במשטחים. ומה הקטע עם הכמויות?!! הכל בחבילות ענקיות, מישהו נותן פה ארונות איחסון לבית בחינם ופספסתי אותו?! מיותר לציין שאחרי כ4 פריטים העגלה התמלאה ונזקקו לעוד אחת.
כן מצאתי כמה מוצרים ישראלים שמייצאים אותם לחו״ל ושמחתי לפגוש אותם, גם אם היו בחבילה מבהילה בגודלה.
עשינו קניות ונסענו הביתה , לקינוח בדרך חזרה גיליתי שעבור החברות ברשת שילמנו 55$ לשנה!
רגש הנקמה/אכזבה שלי התחלף במהרה בעצבים, איזה ישראלי ישלם 200 ש"ח בשביל להיכנס לסופר...
הפעם דרך אגב, קניתי הרבה מגבונים.
Dorothy in wonderland
מזהים את התחפושת האמריקאית של צבר ודורות?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Little Dorothy