ואני די גמורה

לפני כמה ימים ישבתי אצל הדיאטנית שלי.. והיא ביקשה ממני לכתוב לה ׳׳למה הפסקתי לאכול בגיל 7׳׳ זאת אחת השאלות הכי קשות ששאלו אותי,

זה כאב אפילו.. בכיתי בפנים.. איך אפשר בכלל להתחיל לכתוב למה זה התחיל ? אין לי אומץ

אני לא מוכנה לדבר על זה אפילו עם עצמי.. 

השבוע הזה היה די נוראי.. מכל הבחינות.. גם עם הבן זוג שלי.. גם בבית.. וגם עם עצמי .. הייתי אמורה לעבוד היום אבל אני לא מסוגלת .. אין אני לא יכולה לעשות את זה יותר

וגם ביטלו לי את הקצבה ..ביטוח לאומי השרמוטות האלה . נמאס לי.  ולעבוד במקום העבודה הנוכחי שלי זה גורם לי לרצות לחתוך ככ עמוקקקק

אני לא יכולה.. אין סיכוי אני נותנת לו 3 משמרות ומתוכם אני באה בקושי לאחת מהם 

המשמרת ביום שני הייתה נוראית .. אני שונאת את עצמי ואת העובדה שאני נותנת לזה לקרות 

אני לא מסוגלת לומר משהו אפילו 

אני ככ דפוקה 

וגם רציתי ככ לטוס באוגוסט וביטוח לאומי הרסו הכל .. מה אני אמורה לעשות ? לעבוד בצומת ??

כל מה שיש לי כרגע זה אלף שקל בלחץ.. ואיך אני אלך לעבוד מחר.. אני רוצה למות אלוהים

אני לא מצליחה לעשות את זה כמו פעם..

אני מתגעגעת לשליטה שהייתה לי.. זה נשמע חולני .. אבל זאת אני 

אני ככ רוצה לפגוע בעצמי.. אני לא יודעת איך להפסיק לחשוב על זה אני לא יודעת למה זה קורה עכשיו

למה כל החרא הזה קורה לי ?

אני ככ מפחדת 

והנה שיר של איימי.. 3>

אני רוצה לזרוק אותך לעזעזל חתיכת זבל . 

נמאס לי מהמשחקים המפגרים האלה. 

תלך תזדיין עם החברים הסתומים שלך .. ולא לא מעניין אותי כלום יותר 

למה אני בכלל מנסה?? אתה ככ לא שווה את זה 

אני לא רוצה את זה יותר .. שום דבר כבר לא כמו פעם

אז זדיין