The Bridge

מאמא מזכיר לי אותך ,

לא את המורה לאזרחות שיש לה בעיות קשות שצעקה את זה היום בשיעור  

או ידיד אחר שלי , או ערסיות מהשכבה

מאמא זה מילה דבילית , אבל היא מזכירה לי אותך בכל פעם שאני שומעת אותך

היא מזכירה לי איך צחקתי שכתבת לי אותה , ואיך הצקת לי שהייתי חולה ואמרת לי טו טו שהשתעלתי שעד עכשיו הזכיר לי את סבתא שלי שהייתה דופקת לי על הגב, ואני פשוט כותבת כאילו אני מכירה אותך שנים , אבל שאני מסתכלת על התמונה המלאה אני מבינה שזה רגעים קטנים שגרמו לך להישאר לי בתוך הראש בלי להרפות , רגעים קטנים שנראים לי משמעותיים ומלאי התחשבות ואז אני חושבת על זה שאני סתם מסונוורת ..

אחרי שלא הייתי עם הפלאפון שבוע ציפיתי שאני יפתח אותו תהיה לי ממיך הודעה למרות שלא קיבלתי שום הודעה בלי שום קשר, ואז אני שוב מבינה כמה הרגעים האלה קטנים .. שחיפשת מחליף בכזו נואשות שעברת את כולם ואני לא הייתי ברשימה (שכוללת 6 אנשים) שלך , או שאין לך את הביצים לבוא ולדבר איתי אחרי ההודעה הנוזפת ששלחתי לך , או שבאמת לא אכפת לך ... שאתה רואה אותי כול יום בביצפר ואני שם כדי שתראה בכוונה מול העיינים שלך , ליד המקום הקבוע שלכם ואני מבינה כל פעם מחדש שאני לא מעניינת אותך .

ויושבת פשוט לאכול את עצמי , שאתה לא כזה יפה , ובכלל לא חכם , ואני יכולה להיות עם מיליון אנשים טובים ממיך שבאמת רוצים אותי ,

ואני דווקא אותך לא מעניינת .. אז מה בתאכלס לא בסדר בי ?

אני מאחלת עצמי לשכוח אותך , ולך להתעופף לי מהראש , ואם כן שלחת משהו בשבוע הזה , אתה מוזמן לנסות שוב , אני יהיה מלאת פרפרים

לפני שאני יעשה את הצעד הזה ואז ירגיש פתטית באופן מטורף ! אוף.

קשר שיסעיר אותי , שישגע אותך , שהלב שלי יקפוץ ..

אני חושבת שכתבתי את זה כבר כמה פעמים , ושוב דבר לא מגיע לציפיות האלה

כשאני לבד , אני מתגעגעת אלייך , לשמונה חודשים שלנו לכיף שהיה לנו , לשיחות שלנו , לחיבוקים שלנו ופחות לריבים הבלתי נגמרים...

אני רוצה להתקשר , לספר לך איך עבר עליי היום , אבל אני לא יעשה את זה כי זה רק יעשה לך רע

כי אני יודעת שאני אתרחט על זה בסופו של דבר

במקום לראות את חצי הכוס המלאה, שפוך הכול לכוס יותר קטנה
אני אלוף בלעזור לאחרים אני, לא לעצמי.. לא לעצמי, רק לא לעצמי.
ואיך אפשר לאהוב אותך כשאתה לא אוהב את עצמך?
כותב שירים בגוף שני... על מי אתה עובד? סליחה -
על מי אני .

לא לבכות, תתבגר או תחזור להיות ילד קטן - רק לא להישאר ככה
לקלל את החסר, להאמין... רק בי.
מי אני מה אני מי אני מה אני.

בתוך הלב, עמוק עמוק, אני עומד ומנגן שירים שמחים מול העצים
ומול הים שרק בפנים ממשיך לגעוש, ממשיך לגלוש, ממשיך לצחוק מול אלוהים
ממשיך לשנוא ולאהוב, ממשיך לכתוב מיליארד שירים.
על מי אתה עובד?

לא לבכות, תתבגר או תחזור להיות ילד קטן - רק לא להישאר ככה
לקלל את החסר, להאמין... רק בי.
מי אני מה אני מי אני מה אני - אה?

אני בסדר, גמור

בידיוק מה שאני עכשיו ,

בסדר , גמור .

אם יש משהו שעשיו באלי זה לרקוד , אבל ההורים שלי סלון ,

באלי להתרוקן מההרגשה המסריחה הזו שיש לי או במקום לרקוד פשוט לרוץ ולעייף לעצמי את הנפש לחלוטין..

לעשות מהשהוא עם החיים כדי שלא ירגישו לי כאלה ריקים ,

למצווא תחביב שיוציא לי את הכעס הפנימי הזה שאני צוברת ולשחרר את הלבד המסוים הזה שאני מרגישה עכשיו

להשתפר במיליון דברים אפשריים , לשתות קצת ואז שוב לרקוד

ופשוט להרגיש חופשיה , דבר שלא קורא לאחרונה בגלל הרגשה של כבילות מסוימת לחיים ,

לרדיפה אחרי מחזרים שיחזרו אחריי , וחברות שיתקשרו ומלחמה בעצמי להיות מרכז העולם....

ליצור לעצמי איזה עולם מושלם , להרגיש באיזשהוא סיפוק עצמי ואז בדקה הכל יתפוצץ ,

ואז לחשוב שאני יכולה לבנות שוב , ושוב היי ושוב ליפול

שום דבר בסוף לא מושלם , ואם כן זה בידיוק לדקה

וזה פוסט של בן אדם חסר מנוחה , ורובץ במיטה, קצת מזכיר לי את האנשים ההזויים שבחיים לא חשבתי שאהיה ,

אבל אני כזאת . חסרת שקט , עם שמיכה ומוזיקה בחדר ואם רצון מטורף לצאת לריצה אבל חושבת על איך אני אקח את המוזיקה איתי,

כי אין אם פי בבית , ואין לי פלאפון כבר שבוע ואחותי רעה מידי

ואני פשוט יעדיף לא לקרוא את הפוסט הזה לפני שאני מפרסמת כי אז אני יבחין בהרגשה המטומטמת שיש לי עכשיו

וינסה לפענח את העובדה אני צונחת בהרגשה לאט לאט , וכן שוב ינסה לתקן ופשוט נמאס לי משירי אהבה קיצ'ים , לא יכולים להוציא שירים טיפה יותר עמוקים?!

היום היינו בפארק בגני יהושע עם המשפחה ועשינו על האש כמו כל ישראלי מצוי ביום שימשי בחודש ינואר ,

פשוט ברחתי עם אח שלי הקטן , שבן 9 חודשים וישבתי שם על שפת האגם והוא לידי , היה כל כך כיף להסתכל עליו משחק שם , בלי דאגות , בלי להבין ,פשוט לראות אותו מסתכל על הציפורים ומשחק עם האצבעות הקטנות שלו בדשא , לנשום אויר צח ולראות את המדשאות הענקיות שאין להם סוף , ולהרגיש פתאום סוג של חסרת גבול , פשוט לבהות באוויר , לבהות בו ובאמת למצוא את השקט , רק חבל שזה היה רק חצי שעה ......

בא לי לסוע לאיזה טיול טרמילאות במדבר , לשבת שם להתסכל לאופק ולהרגיש קטנה בתוך עולם ריק , זה מה שבא לי ,

למצוא קצת נחת , כשאני יוציא רישיון אני יסע להתבודד בים , אני מאמינה שזה יהיה בקיץ , אני פשוט יבהה בגלים שעות על גבי שעות

ואולי למצוא אהבה אמיתית ושקטה שתחמם לי את הלב ולא תביא לי עצבים