אם יש משהו שעשיו באלי זה לרקוד , אבל ההורים שלי סלון ,
באלי להתרוקן מההרגשה המסריחה הזו שיש לי או במקום לרקוד פשוט לרוץ ולעייף לעצמי את הנפש לחלוטין..
לעשות מהשהוא עם החיים כדי שלא ירגישו לי כאלה ריקים ,
למצווא תחביב שיוציא לי את הכעס הפנימי הזה שאני צוברת ולשחרר את הלבד המסוים הזה שאני מרגישה עכשיו
להשתפר במיליון דברים אפשריים , לשתות קצת ואז שוב לרקוד
ופשוט להרגיש חופשיה , דבר שלא קורא לאחרונה בגלל הרגשה של כבילות מסוימת לחיים ,
לרדיפה אחרי מחזרים שיחזרו אחריי , וחברות שיתקשרו ומלחמה בעצמי להיות מרכז העולם....
ליצור לעצמי איזה עולם מושלם , להרגיש באיזשהוא סיפוק עצמי ואז בדקה הכל יתפוצץ ,
ואז לחשוב שאני יכולה לבנות שוב , ושוב היי ושוב ליפול
שום דבר בסוף לא מושלם , ואם כן זה בידיוק לדקה
וזה פוסט של בן אדם חסר מנוחה , ורובץ במיטה, קצת מזכיר לי את האנשים ההזויים שבחיים לא חשבתי שאהיה ,
אבל אני כזאת . חסרת שקט , עם שמיכה ומוזיקה בחדר ואם רצון מטורף לצאת לריצה אבל חושבת על איך אני אקח את המוזיקה איתי,
כי אין אם פי בבית , ואין לי פלאפון כבר שבוע ואחותי רעה מידי
ואני פשוט יעדיף לא לקרוא את הפוסט הזה לפני שאני מפרסמת כי אז אני יבחין בהרגשה המטומטמת שיש לי עכשיו
וינסה לפענח את העובדה אני צונחת בהרגשה לאט לאט , וכן שוב ינסה לתקן ופשוט נמאס לי משירי אהבה קיצ'ים , לא יכולים להוציא שירים טיפה יותר עמוקים?!
היום היינו בפארק בגני יהושע עם המשפחה ועשינו על האש כמו כל ישראלי מצוי ביום שימשי בחודש ינואר ,
פשוט ברחתי עם אח שלי הקטן , שבן 9 חודשים וישבתי שם על שפת האגם והוא לידי , היה כל כך כיף להסתכל עליו משחק שם , בלי דאגות , בלי להבין ,פשוט לראות אותו מסתכל על הציפורים ומשחק עם האצבעות הקטנות שלו בדשא , לנשום אויר צח ולראות את המדשאות הענקיות שאין להם סוף , ולהרגיש פתאום סוג של חסרת גבול , פשוט לבהות באוויר , לבהות בו ובאמת למצוא את השקט , רק חבל שזה היה רק חצי שעה ......
בא לי לסוע לאיזה טיול טרמילאות במדבר , לשבת שם להתסכל לאופק ולהרגיש קטנה בתוך עולם ריק , זה מה שבא לי ,
למצוא קצת נחת , כשאני יוציא רישיון אני יסע להתבודד בים , אני מאמינה שזה יהיה בקיץ , אני פשוט יבהה בגלים שעות על גבי שעות
ואולי למצוא אהבה אמיתית ושקטה שתחמם לי את הלב ולא תביא לי עצבים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
