מהכל. ורע לי כ"כ .
באיזשהו שלב אני אתרגל לזה, נכון?
אמא החליטה על הבוקר לריב איתי ולעצבן אותי כ"כ, ואמרתי לה כמה דברים מרושעים והיא אמרה לי בחזרה.
אני שונאת הכל והכל יהיה רע כרגיל.
אין לי כוח לכלום, הגעתי לרמת יאוש הכי גבוהה נראהלי שאדם מסוגל להגיע אליו. והלואי והיה לי רובה או תרופות. כמובן שאין לנו את הדברים האלה בבית. איזה חרא.
אני רק רוצה למות.
למה אני לא יכולה למות זהו?
ואני יודעת שאני מסוגת לעשות את זה, כבר גיליתי על עצמי שיש לי אומץ ואני מסוגלת לעשות יותר דברים משחשבתי אי פעם.
חבל שכשהייתי קטנה באחת מהפעמים שרציתי להתאבד ולקחתי את הסכין לשירותים לא עשיתי כלום ולא התאבדתי, חבל שאז לא היה לי את האומץ שיש לי היום.
שום דבר לא יהיה טוב יותר אף פעם.
והכל בא בבת אחתץ
עליתיפאקינג עוד 2 קילו, ואני נראית כמו דוב גריזלי או משהו. חבר שלי פשוט כל כך מדכא אותי ואמא שלי שונאת אותי.
ואני שונאת את הכל ולא בא לי על כלום. בא לי לחתוך ורידים ולמות. זה דווקא אפשרי בל אני לא אהיה מסוגלת להתמודד עם הכאב, אני רוצה משהו מהיר, מוות מהיר.
אני רוצה את סבתא.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
