וההרגשה הזאת שאני כל הזמן צריכה להיות שם בשבילך, לסבול את המצבי רוח האלה שלך ותמיד לדאוג לך ורק לך. תמיד, תמיד, תמיד.
ושאני לא יכולה לשתף אותך במה שאני מרגישה- למרות שהשתפרתי בזה לאחרונה, אבל עדיין... מרגישה שאתה לא יכול להכיל אותי כמו שאני באמת. אתה חושב שאתה כל כך מסובך ואין לך מושג בעצמך כמה אני מסובכת ומתוסבכת עם עצמי. מכל דבר אתה עושה עניין, וכל הזמן הרגשות שלך הן על הפרק.
ואני מרגישה שאני נאבדת בקשר הזה. שאני לא אני. שאני חייבת להיות מושלמת וטובה ולעודד אותך תמיד- אף על פי שזה לא מה שאתה מצפה ממני, ואה אוהב אותי כמו שאני.
מה עושים איתך לעזאזל? אני אוהבת אותך כל כך ומצד שני אני מרגישה שהקשר הזה גורם לי להרס עצמי, אני מרגישה שאתה לא מספיק מביא לי תשומת לב ואני מרגישה שתמיד אני אצטרך לחלוק אותך עם עוד מלא חברים שלך שצריכים תמיד את העזרה שלך.
איך אני אמורה להתמודד עם זה?
למה לעזאזל שכבתי איתך?
עכשיו אני כבולה אלייך לנצח.
(אבל למרות הכל אתה כזה מדהים, קשה לי להפסיק לחשוב עלייך ואני כל כך תלויה בך וכך גם מצבי הרוח שלי. מה אתה עושה לי? אני רואה שאיכפת לך כשאנחנו יחד ומצד שני אני מרגישה שאני בעדיפות אחרונה... שכל החברים שלך לפניי, וגם לפנייך. מתי אני ארגיש שאני אוכל להסתמך גם עלייך? מתי אני ארגיש שאפשר לשתף אותך בהכל? ולא ארגיש שאני צריכה להזהר בכל מילה שאני מוציאה מהפה כדי לא לפגוע בך? כי אתה כל כך רגיש ופגוע עוד מהאקסית, אתה מצפה ממני למצוא פתרון ללמה אתה כל כך מפחד... אבל איך אני אמורה למצוא תשובה כשאתה בעצמך לא יודע. האם אני בטוחה שארצה להתחתן איתך בעתיד ולהתמודד תמיד עם מצבי הרוח שלך וללכת תמיד בשקט בשקט על מנת לא לפגוע בך?)
קשה לי, ואני מרגישה אבודה.
ואין לי מי שיעזור לי.
הייתי צריכה לעצור את זה בהתחלה, עוד הנסיבות שלפיהן נפגשנו היו לא נכונות... הכל מרגיש לא נכון. ומצד שני רואים שהוא משקיע בי עם כל המסעדות והכסף ואיך שהוא עשה לי יומולדת מושלם ואיך שהוא מנסה לגרום לי להנות בכל דרך שהיא. אבל זה גדול עליי... המצב קשה לי. ואני יודעת שיש לי הרבה אופיות אחרות, כמו ההוא שהתחיל איתי ומסתבר שלא זכר שיש לי חבר.
אז מה לעזאזאל אני אמורה לעשות?
לא מסוגלת להפרד ממנו, כל כך אוהבת אותו ונאחזת בתקווה שאולי בעתיד יהיה טוב יותר.
אה ושבת שלום שיהיה וכאלה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
