זה פשוט נהייה יותר ויותר קשה לנסות להתגבר עליו... במקום לשכוח אותו אני חושבת עליו יותר מידי, כל דבר שאני רואה או קוראת או לא יודעת מה גורם לי לחשוב עליו. אני בוכה פתאום בלי קשר, כמובן שלא כל היום אבל כמה פעמים ביום אני פשוט נשברת.
אני לא רוצה להיות כזאת. הלוואי שכל מה שהיה בינינו לא היה קורה וזהו. זה מרגיש כל כך קשה... כ"כ עצוב. כאילו הלב שלי נמעך או משהו.
אני לא רוצה לדעת איך הוא מרגיש, לו יש בכלל בעיות כאלה, פרידה קודמת שלו הוא נכנס לדיכאון ולכהות חושים. אני מקווה שזה לא קרה לו עכשיו אבל אני לא יכולה להתקשר אליו כדי לראות מה שלומו סתם ככה, כי זה יעשה לו יותר רע.
מסתבר שאהבה זה לא דבר כזה חזק כששני האנשים שונים אחד לגמרי ולא ניתן לגשר על הפערים, או שלפחות זאת התחושה. וזה מבאס.
מה עושים?
אוףאוףאוףאוף
בבקשה שהתחושה הזאת תעבור. וששנינו נעבור הלאה. הוא ימצא בחורה שתתאים לו ואולי יתחתן ואני ארגע קצת לבד ואז אמצא את האחד שיתמיד לי בדיוק.
אבל עכשיו אני עוד אוהבת אותו..
ומתגעגעת אליו.
וזה מבאס
טוב, לא הכל הולך לפי מה שמתכננים בחיים, הא? יש יותר מידי הפתעות.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
