לשם שינוי כל החג עבר סבבה לגמרי.
בניגוד לשנים קודמות האירוח נעשה אצלנו בבית וגם דודים שלי מהצפון הגיעו והיה דווקא דיי נחמד ביחס למה שחשבתי שיהיה.
עבדתי בחוה"מ ככה שלא ממש הרגשתי את הצורך בלחמניות רגילות, פיצה וכו'..
אישית לא ממש אכפת לי לשמור כשרות או לא, אבל אני עושה את זה בשביל המשפחה.
לא להאמין כמה אנשים קנו לפני החג הראשון וביום של ערב החג השני (אתמול)... החנות פשוט התרוקנה ולא משנה כמה נסינו למלא אותה אנשים קנו וקנו וקנו עוד, אז יש לי הרבה עבודה מחר 
אבל זהו! סוף סוף נגמר החג ואפשר להפסיק לזלול עוגיות מקמח מצה ולחזור לאכול טוסט טעים וחמים על הבוקר, ובתקווה שגם כמות האנשים תפחת ולא תהיה כזאת היסטרית..
כלומר, זה טוב שיש לקוחות, אבל כשיש רק קופה אחת והתור מגיע מהכניסה עד לתאי המדידה זה יותר מדי, במיוחד כשכולם לחוצים ועצבניים. אז טיפה פחות... בבקשה...
אני כבר בונה לצאת לאכול פיצה או איזה המבורגר טוב הסופ"ש 
יצאתי עם חברות שלי ביום חמישי לבר ולבר-מועדון.
בחלק הראשון של הערב (בבר) דיברנו בעיקר על היחסים של 2 מהבנות עם חברים שלהן.
אחת מהן עדכנה אותנו שהיא נפרדה מחבר שלה כי היא גילתה שהוא התחיל עם חברה שלה מאחורי הגב,
והשניה סתם בריבים מפגרים עם חבר שלה וכבר נמאס לה מזה.
הרבה זמן לא ישבתי איתן אז מבחינתי זה היה בסדר, ייעצתי פה ושם ונקווה שיהיה בסדר.
החלק השני של הערב נע בין כיף לנוראי.
מצד אחד - מסיבה! מוזיקה! לרקוד! הרבה זמן עבר מאז הפעם האחרונה שהייתי במסיבה עם מוזיקה שאני אוהבת (בפורים היה נורא).
רקדתי והרבה, השתחררתי. הייתי צריכה את זה.
מצד שני - כל שניה בא מישהו וניסה להצמד אלי או שאל אם אפשר לרקוד איתי. לא, לא, ולא.
גאד. פעם ראשונה ואחרונה שאני הולכת למסיבה בלי חבר שלי. זה הרבה יותר כיף כשהוא איתי.
גם כשהוא איתי זה עדיין לא מונע מאנשים כלשהם לבקש ממני שאני ארקוד איתם, אבל זה קורה בתדירות הרבה יותר נמוכה.
אותה אחת שנפרדה מחבר שלה מתנהגת לפי דעתי בצורה דוחה. רק נפרדת מחבר שלך וכבר את זורמת עם הבנאדם הראשון שבא אליך?
היא חמודה והכל אבל זנותית מדי. זורמת יותר מדי מהר עם כל אחד, יותר מדי איפור על הפנים. מזל שלפחות היא לבשה שמלה באורך נורמלי ולא סופר מיני. עם חבר שלי אני לא רוקדת כמו שהיא רקדה כי זה מרגיש לי זנותי מדי למסיבה, יותר לכיוון ריקוד פרטי בבית.. היה לי לא נעים להסתכל עליה רוקדת ככה.
פחדתי שאותו אחד יעשה לה משהו.
בשלב מסויים נשארנו רק אני, היא, הוא וחברה אחרת הלכה לאינשהו ואז חתכה.
הוא הביא לה בקבוק מים עם לימון מעל.. לא יודעת אם זה באמת היה מים או אם הוא שם שם משהו. אני בכל אופן לא הסכמתי לשתות מזה. מישהו צריך להישאר פיקח.
נשארנו שם כמעט עד 4 לפנות בוקר, אבל בשלב מסויים כבר לא יכולתי יותר עם כל הנדבקים האלה וביקשתי ממנה שנעוף.
היא כנראה נתנה לו את המספר שלה ומעבר לזה אני לא יודעת כי לא ממש הסתכלתי לכיוון שלהם..
במעבר חד-
הספקתי לבקר בים בפעם הראשונה מאז שנה שעברה מרוב שהיה חם בסופ"ש וזה פשוט דרש להתקרר טיפה.
בתכלס נכנסתי למים ל-5 דקות, שיחקתי קצת מטקות ואז הרבה בטן-גב מול השמש החמימה.
כיף!
אני מאוד אוהבת חום. לא חמסין, אבל פשוט חום, להרגיש את השמש..
בהתחשב בזה שבחודשיים האחרונים בקושי יצא לי לראות אור שמש (בגלל העבודה) זה היה תענוג. בא לי גם הסופ"ש.
אני צריכה לחזור לעבוד קצת על הבטן. היא בסדר, פשוט צריך חיטוב
כבר כמעט 3 שנים שלא התמדתי בכושר. מאז שעזבתי את הריקוד והתגייסתי. כמו שאומרים בצבא "מחר אומרים מחר"..? רק בהמשכים 
ובנוסף לכל זה -
אני טסה ללונדון ופריז בעוד שבועיים!!!
ווהו!
עדיין צריך לארגן כמה דברים מבחינת המסלול של הטיול. נכון לעכשיו אין בכלל תוכנית לפריז חוץ מקווי מתאר כללים כמו
הלובר, האייפל ועוד טיפה.
התוכנית של לונדון כמעט גמורה 
כנראה שכל המשכורות שלי בחודשים האחרונים ייצאו על הטיול הזה, אבל זה יהיה שווה את זה (אני מקווה).
מחכה כבר ל-Primark.
יצא לי להכיר את החנות בשנה שעברה כשהייתי עם המשפחה בברצלונה. קניתי שם כמה חולצות וחזייה ואת האמת התחרטתי שלא קניתי יותר. חשבתי שאני אחרוג מהתקציב שלי בתקווה שיהיו לי עוד מציאות ובסוף חזרתי לארץ עם 90 אירו (ש... ייצטרפו לטיול הזה!). השנה אני לא אתן לזה לקרות. יש לי כסף שעבדתי בשבילו ואני גם אהנה ממנו כאוות נפשי 
הבנתי שבלונדון זה הרבה יותר מטורף מברצלונה.
בא לי כבר להיות שם.
לראות את הביג בן והפרלמנט, לצפות בחילופי המשמר, לטייל בהייד פארק ובכיכר פיקדלי, לראות קצת אומנות ולעלות על הלונדון איי. אהעהאהעא בא לייייייי!!!
אני מכירה כבר את המפה כמעט בע"פ מרוב שחפרתי ב-google maps.
בפריז הייתי בגיל 16. לא ממש התלהבתי ממנה, אבל אולי הפעם זה יהיה שונה ויותר רומנטי 
ממ וזהו פחות או יותר..
אני צריכה לזוז לי לישון כי מחר צריך לקום לעבוד.
ליל"ט.
Jass.
