יש לי 4 חברות הכי טובות.

הן נמצאות בשבילי תמיד.

הזמן לימד אותי כמה הן חברות נאמנות

וכמה אפשר לסמוך עליהן.

יש לי 2 חברות (שלא נמנות ברשימת החברות 'הכי')

ששתיהן מפורסמות.

כל אחת בדרכה.

מהצד עושה רושם שהחיים שלהן מושלמים,

שהכול הולך להם, שכולם אוהבים אותן,

שהן מלאות שמחה וכריזמה,

שהן פורחות ותמיד במיטבן.

בגלל הכרות אישית אני קרובה גם לבעיות,

להעמדות הפנים,

למסכות ולחברויות הלא משכנעות שהן חוות עם אחרים.

הכול בשביל לראות ולהראות

הכול בשביל להציג חיים מלאים בטוב.

זה כל כך רחוק מזה.

הריק שולט יותר.

החוסר מודגש יותר.

הכאב גדול יותר.

לא כל הנוצץ - זהב

למרות לעיתים הדשא של השכן נראה ירוק וחי יותר.

כל היום זימזמתי את השיר הזה... מדבק!

הרחוב שלי הוא רחוב מאוד שקט.

עכשיו, בשבת, הוא אפילו שקט יותר.

אפשר לשמוע את ציוץ הציפורים על העצים פה מסביב

ושלווה מתכסה על הדירה.

הכנתי קפה קר עם המון קרח גרוס,

יצאתי לשבת בגינה שלי שאני כל כך אוהבת

עם כל החום והלחות משהו שונה באויר

ישנה רוח שמניעה ומזיזה את העצים שמגדרים את הגינה לכל עבר

הדשא נעים לרגליים,

השמש מלטפת את הגוף

יושבת על כסא נוח אדום ונעים

עם קפה, סיגריה ומתמכרת.

מתמכרת לרוגע.

יודעת שעל זה אפנטז ממחר כשאחזור שוב למרוץ החיים.

אז מנסה לנצור כל רגע

מנסה לשכוח כל מחוייבות.

מתרכזת בעלים, בשמיים הכחולים

עוד מעט אבחר שירים אהובים

ואשמע תוך כדי בהייה בעננים הלבנים

ששטים עם הרוח

השבתות מתחילות להתקצר

ואני רק רוצה עוד טיפה ללגום מהחופש ולהשתכר.

חזרתי הביתה אחרי עוד יום שלא נגמר

זרקתי את התיק ובדקתי אם עדיין לא ממש מאוחר

נכנסתי עם עקב, יצאתי עם נעלי ספורט

הלכתי שעה בלחות עם עליות קשות

פתחתי את הדלת, מפנטזת על מים קרים

נסגרת מאחורי מקלחון ונשטפת מכל הקשיים

מכל העייפות, מהחום, מהעצבים.

יוצאת ישר לכיוון השלט שיגרום לבית להיות קריר.

המזגן אט אט מורגש וכבר נהיה יותר סביר

מתחילה להכין ארוחת ערב משביעה

חותכת ירקות ומכינה חביתה

הכול רגוע, שעת ערב נעימה

ואז.............................................................................

רעש של מפל מים מפלח את הדממה

מחפשת את מקור הרעש ומדמיינת זוועות

מרימה את עייני לכיוון המזגן ולא מאמינה! לא יכול להיות!!!

מתריסי המזגן נוזלים מים כמו מפל

כשמתחתיו הTV, הDVD, הממיר.. חשמל!!

בשניה אני אבודה.

רק שלא אתחשמל..

הבאלגן שהיה לי בדירה היה בלשון המעטה- מתסכל!!!

מחר יגיע טכנאי. מקוה שיעלה על הבעיה.

לא ברור מה לעזאזל קרה.

מה שבטוח, גם השלווה שהייתה-נעלמה.

אז מה נשאר?