9/2012
המובן לא מובן מאליו
מציאות נושכת
נורא מעייפת,
כבדה נורא
שגרתית ומתישה.
הולכת
חוזרת
מתייאשת
מתוסכלת
מייחלת
נפגעת
חוטפת
פוגעת.
עוצמת עיניי
מתמלאות ונוזלות
שאיש לא יבחין
שאיש לא יקלוט,
רגע קטן והכול נעלם
ואז מבינים כמה יש בעולם
ואז מבינים מה הפסדנו
אז מבינים כמה טוב היה לנו,
כמה טוב עשינו
כמה טוב קיבלנו.
לדעת להתחמם בין כל האש
לדעת שקט ברחוב רועש
לזכור שבלי דרך אין תוצאה
והדרך צריכה להיות רוויה
בנשיקה
תפילה
צחוק
חיבוק
תבונה
מתיקות
ו-אהבה
|