פסיכולוגיה עברית

פרויד כתב כי הסימפטום הוא "סימן ותחליף לסיפוקו של דחף שלא בא לידי מימוש"; לאקאן בעקבותיו מדבר על היחס בין המסמן להתענגות כעל מפגש (או היתקלות) עם הפונקציה הפאלית - שעבור כל אחד ואחד מאיתנו נכתב באופן ייחודי. בהתאם, כל אחד מאיתנו שונה ביחס שלו/ה לסירוס ולהבדל המיני. לאקאן מבקר את גישת יחסי האובייקט, שמדגישה את היחס אם-ילד והרואה בפיתוח יכולת ליחסים הגניטליים את מטרת הטיפול, וטוען שההתענגות המינית היא היא המכשול ליחס המיני. אולם העניין מסתבך כשמתחילים לדבר על התענגות שאינה פאלית: איך נבין לאור זאת התענגות נשית?

לקריאת המאמר באתר "פסיכולוגיה עברית" היכסנו: "אין יחס מיני, האישה לא קיימת: פרויד ולאקאן עם ז'אק-אלן מילר"